Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 13

#דים ראשיכם וימוס ישמעא׳ בן פיאבי תלמידו של פנחס (פסחי׳ נז.) ובשמת בטלה זיו הכהונה כדאיתא במתני־ פוט׳ מט. — והיה מחבב את העבודה ולבש מלבושים נאים ויקרים וכן יספור לנו כי שמש ביה״ב בהוצאת בף ומתתה בכתונת של ק׳ מנה שעשתה לו אמו ולאחר סילוקו מעבודת היום מסרה לצבור יפה •פה (ירו־ יומא גו יומא לה: תום יה־כ אכא עיי״ש) ועשה פרה אדומה פרה ג ה והורה ב־ דברים בענין עשיית הפרה א׳ בטבול יזם וא* במעורבי שמש... וגזרו חכמים על פרה א׳ ושפכה ועשה אחרת בטבול יום תום׳ פרה נ¬ ואף בי ר ישמעאי בן פיאבי כשר היה ונזכר בכבוד, אנשי ביתו היו בעלי זרוע ובני בליעל עד כי יאמר אליהם: אוי לי מאגרופיהם שהם כהנים גדולים ומיהם נזברין וחתניהם אמרכלים ועבדיהם חובטין את העם במקלות תום׳ מנחות ינכא פסחי׳ נז. ישמעאל p קמחית (עי׳ יודא בן קמחית, שמעון בן קמחית) כבר כתבתי לעיל ערך יודא בן קמחית שנפל ערבוביא רשמות של בני קמחית בסיפורים שונים אשר נאמרו על אודותם, ובקצת מקומות מצינו ר׳ ישמעא׳ בן קמחית במקום ד שמעון בן קמחית הוא הכהן הגדול אשר אירע לו טומא׳ על ירי צנורא של אדון א׳ או ערבי א׳ או ע״י המלך. ומן התום׳ יוה״כ ד כ, מובא בבבלי יומא מז. נראה רב׳ מעשות היו ודל פעם אחת סיפר דברים עם ערבי בשוק ונתזה צינורא על מדיו... וישבב אחיו שימש תחתיו ושוב אמרו על ישמעא׳ בן קמחית פעם אחת יצא וסיפר עם אדון בשוק ונכנסו יוסף אחיו תחתיו(וב׳ מעשיות אלו אי אירעו ביום הכפורים או בעיוה״כ לא נאמר בפירש) אבל בברייתא דאדר־נ לה נרסינן לא אירע קרי לכה״ג ביום הכפורים חוץ מישמעא׳ בן קמחית הוא היה ארוך וגדול בדורו והיה חופן ד׳ קבים קטורת ביה״ב כמלא חפניו, ואמר על אמו בל הנשים זרדו וזרד אמי על הנג (נבר על כולן) (ועי׳ פירושו ממי) יומא מז. ירוש׳ יומא הא יששכר איש כפר ס־קאי גרסינן פסחי׳ נז. כריתו׳ כח: ד׳ צווחות צווחה העזרה... צא מכאן יששכר איש ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים דחוה כריך ידיה בשיראי ועבד עבודה (ויש כאן חציצה) — ויסופר לנו מעשה במלך ומלכה (ינאי ואשתו) דהוו יתבי, מלכא אמר גדיא יאי ומלבתא אמרה אימרא יאי קראו ליששכר א־ש כפר ברקאי והוא השיב בלשון שחוק ולצנות וצוד. המלך לפסוק יד ימין שלו, נתן שוחד ופסקו שמאלו שמע המלך וצוד. לפסוק נם את ימינו... ואמרינן בגמ׳ כריך רחמנא דשקלי׳ ליששכר למיטרפסיה מיניה בהאי עלמא! JTD T1TO חשמנאי נזכר רק בני מקומות ובכולן לשבח. .לא נעלתים* בימי יונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק כר,"ג ומתתי׳ כה״ג