Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 7

2 המקדש לבנין הבית ולבדק הבית. ודבר נפלא ראע־; במרה אשר נתמעטה היראה ואהבת ה־ הרבו להתנדב זהב וכסף כאילו היו סבורים כי חפץ ד בעולות ונדבות תמוד עבודת הלב והתדבקות בו ובדרכיו. ובימי הורדוס אשר שמו נקרא לחרפת עולם נבנה בית השם, בנין מפואר אשר כמוהו לא ראתה עין בתכלית היופי ובהדר אשר לפני לא היו. אבל באמת אע־פ שהרבה הורדום להתנדב וכסף וזהב כאין נחשבו לו לא מצאו חכמ׳ דל דברי שבח וקילוס לפעלו כי זכרו את מעשיו הרעים ודרכיו לא טובים. ובהיפוך העניים ודלים הללו אשר התנדבו רק עצים למערכה בשעת השמד והביאום בית ד בסכנת נפשם, הם הוזכרו לזכר עולם לכבוד ולתהלה — ובנין הורדוס מצוייר לנו בספרי התלמוד בכל יפיו ופארו. כל הדלתות היו מצופים זהב (מלבד דלתי נקנור אשר נעשה לו נס בהביאם מאלכסנדריא של מצרים). כל הכלים היו של זהב וכסף ואף כני הכלים וידות הכלים היו של זהב טהור. והיחידים מתנדבים נם הם ל!םות בית ה׳ וכן מצעו בן נמלא עשה קלפי של זהב מונבז המלך עשה ידות הכלים של זהב, הילני המלכה עשתה נברשת על פתחו של היכל, היא עשתה נ״ב טבלא של זהב לפרשת סוטה בן קטין עשה מוכני לכיור וי״ב דדים ליב׳ בהנים (יומא פ׳ נ מתני׳ ט־ י׳) והבהנים הנדולים אשר שמשו בבית הזה אף הם מראים את עצמן לעם בבנדי פאר ומלבושים נאים ובפרט ביה*כ לבשו פלוסין ובנדי שש יקרים ביותר. אבל לא לכבוד ד׳ ולעבודתו היו מתכוונים ע״פ הרוב אלא לכבוד עצמן. הם היו אוהבים את הכבוד ורודפים אחר הכבוד, אשר בכסף מלא הם קנו את כהונתם מיד המלכים. ואנשי בליעל אשר לא עבדו עבודתם באמונה לא השלימו שנתן. וכן מציגו בבית שני כמה וכמה בהנים נחלים אשר עלו לגדולתם - וכמו כן נם ירדו ממנה כמו פקידי המלך. והלשכה אשר בה היו יושבים קודם יה*כ נקראת בפי כל ,לשכת פלהדריך. והעם הבינו וידעו כי הבהנים הגדולים אשר שלוחיהם היו בעבודתם לא היו הנמים ויסופר לנו מעשה (יומא עא:) כי פעם אחת כשיצא הכהן הגדול מבית המקדש ואזלו בולי עלמא בתריה באו שמעי׳ ואבטליון בדרך וכל העם עזבו את הכהן ואזלו בתר שמעי׳ ואבטליון לנהונ בהם כבוד. וכשרצו שמעי׳ ואבטליון לאפטורי מיני׳ דבהן נחל, אמר להם, לבני הגרים, בהיתול: ייתון בני עממיא לשלם! אבל הם השיבו ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עונדא דאדירן ולא ייתו בני אהרן לשלם דלא עבדי עובדא דאהרן! וכן יסופר לנו שהיו כהנים נחלים אשר נחשדו להיות צדוקים ולעשות מעשה הצדוקים ביה־כ ולכך היו משביעין בערב יה״ב כל כה״נ ובה־נ שלא ישנה דבר, שלא יקטיר ־את הקטורת בחוץ להכניסו לפנים כדרשת הצדוקים .בי בענן אראה על הכפורת• ובירוש׳ יומא אה מצינו מעשה בכהן גדול א־ שעמד ועשה כן ואף אביו נער בו ואמר תמה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם ולא באו ימים קלים ומת — וידוע מעשה בצדוקי אחד שנסך ניסוץ* המים בחג ע׳נ רנליו ורנמוהו כל העם באתרוגיהם (סוכה סח ז) — נם בשריפת הפרה עשה בהן נחל א׳ כמעשה הצדוקום שהיו אומרים במעורבי שמש נעשית (ובירושלמי יומא אה מצינו שקיל וטריא אי כל המעשים הללו נעשו ע״י כהן גדול אחד או ע״י ב׳ או נ׳ עיי״ש!)