Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 229

190 Anhang. I. לקונן עלי שריפת אש מיו׳ ג׳ תמוז שנת תמ״ט׳לם־ק. אמיר שוכן במרומים. המציא מנוחה נכונה במעלה עליונה. תחת כנפי השכינה. במעלות קדושים וטהורים. אשר כזוהר הרקיע מזהירים. לנשמות הקדושים שלם* הנבורים. החסידים ואנשי מעשה הנאהבים. והנעימים והישרים. אשר נשרפו בעדה בקיק פראג עיר הגדולה ל^דים אדירים. בשלהבת אשר נפלה בארזים. בתים הגבוהים כהרים. בסוד מבול אש אשר נתגלה. ביום הגמול ננד גימל תמוז חזהאי שתא באלף הששי ליצורים. ותבער מקצה המחנה עד קצה המהנה ישראל בניינים מובחרים. רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. זה תלמיד חכם שהגיע להוראה וטורים. עלה על ראשו נזיר *}דים חסיד ועניו מיוחד שבעדרים. האלוף והמרומם מהורר זלמן ר׳ מאשלש שהיה דיין מורה שוה קלים וחמורים. נמצא עם אשהו תוך מקוד. מים טהורים. ואחריהם רץ כצבי גבור כארי בתורה. עם שאר נפשות נקיים אביונים ועשירים. אנשים ונשים עוללים ויונקים בחורים. ונם בתולות זקנים עם נערים.-עלה עשן באפס ואש מפיהם תאכל גחלים בוערים. וקצת אשר נפלה עליהם חומת אש סביב ונעשו לקטנים שברים. אלו ואלו נשרפים בבית הדשן חטאת היחיד וציבורים. נא ובשל מבושל במים צלי אש ראש וקרב וכרעים חמדם המרים. תחת חיל וחומה יחדו אומללו הרבה נפשות ובקבר אחת נקברים. אלו הן הנשרפין ואלו הן הלוקין ואלו הן הנולין בין העמים מפורד ומפוזרים. על אלה אני בוכיה ועיני יורדה מים ננרים. על שרפת כמה בתי כנסיות וארונות שבהיכל. עם מאות ספרי תורות מפנינים יקריס. בתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי וועד לחכמים. נתנו דבריהם לשיעורים. עתים לטובה ועתים להוראה ולמשפט כסאות קבועים לערבים ולבקרים. על זאת יספדו הסופדים בבכי ובתמרורים אשר בעונינו נשרפו כמה מאות גמרות וששה סדרים וארבעה טורים. מלבד כתבי קודש וכלי קודש פרכת ומעילים וטסים של כסף וכתרים. משובצים זהב באבנים טובות ומרגליות וגם הרבה חפילץ ומזהות ושאר ספרים. חבל על דאבדין ולא משתכחין לעד ולדור דודים. כל בית ישר*} יבכו את השרפה אשר שרף ה׳ בחוצותינו אשר נעו בהם העברים. ותוקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. עפר ואפר תחת ®גר קהילה הקדושה עיר ואם בישר*} מלאה חכמים וסוטרים. הזאת העיר פח« כלילת יופי משוש כל האp כולם כאחד עונים ואומרים. זאת לפנים בישר** משמיעים קול בכל פינות ומחנות ועברים. הבל פיהם של בית רבן וגם בחורים. איכה בשעה חדא שגת משוש לבנו לבלתי נשמע קול מזמרים וכלי זמרים. ירא ד ויביט רעיון לבבנו ושברון נפשינו לשברים. גנוחי גנח וילולי יליל יקח לכפרת חטאתינו כהקרבת אילים ופרים. שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית *}דינו שתיהן יכפרו עלינו כיום הכפורים. יזכור נשמתם וזכותם לנצח יהיה לנו שמורים. עם שאר נשמות הקדושים אשד בארץ המה פה ובכל העולם קבורים. להכין ולהציל מכל צרה וצוקה אותנו הנשארים.