Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 22

19 אבל טוב יותר לבחור בנוסח האחר שהביא אינרס (שם): .עפרה* תחת שדה־, וריל כשתעמוד העפרה לפזז, סבתר את לב רואיה כמו חנית(החשק מתעורר בלבם ויקרענו). ודרך אחרת לל־ש (צד 72) בבאור החרוז, ואין אני מודה לו. קט) גם בחרוז הזה נפלה טעות וצ״ל "וידיי תחת.וידה,, ובשער השיר (שם): תושיט בידה כוס וידי מתחת ובר, עפיי כהיי, וכן הוא אצל ליש, ואיגרס גורס .וידי׳ ומניח מלת .ימינה׳ על מקומה. קי) תטה, ציל ז תנ1ה, כמו ולא יטה לארץ מנלם (איוב טיו ביט), ובן מנקד שד״ל (כיח שם). קיב) אומר, ליש (צד 28) עפיי כהיי: חומד, והוא הנוסח הנבון, ודיל: בנעים אמרי אני קודח אש אהבה מלב חומד יין(אשר עליו מלבר בשער זה), והוא עזוב את יינו ומשתשע בדברי, והוא ע״ד כי טובים דודיך מיין' (שהיש א׳ ב׳). קיג) סעפי הם, ליש (שם) עפ״י כהיי: סעיפיהם. — מנין, ליש עפ״י בייט: מספר. (סוף יבוא).