Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 21

18 •אש קדחו־ רגיל חרוז 8 דיוא אומר: נפלו נפיליהם הרוגים מידי ן ילד אחי ענר ולא רצחו. פב) יעלה, יציץ ויזרח; ראה איברם בספר היובל לנך־יץ צד 117 ול״ש צד 62 והלאה. פה) יספרו, בבודי (אלב׳ צד 147): תספרנה. —יפיה, בכי״מ (אלב׳ שם וצד 327): זכרך, ושני הנוסחאות אינם עקריים. [צו]) כחצים, בכי־מ בטעות: לחצים (אלב׳ צד 327). פז) בלי זמר, בבודי (אלב׳ צד 139): בלי זמרה, ונוסח שלפנינו נכון יותר. פח) זמר, גס פה נמצא בבה״י (אלב׳ שם) זמרה. —?!שירים, במדי: השרים, ופרשו אלב׳ (שם) צופים, והם בני אדם הולבי רכיל מנלי סוד זהחושקים נשמרים ונזהרים מהם. צ) בבודי במעות: אתה צמאי על (אלב׳ צד 324). צא) ראה הערותי לדיואן רי־ה ח*א צד 214. צד) ראה הערתי ב.המניד־ לשנת 1900 נליון ד. — בחולי מקור מנעיו, ובא במקרא בחול־ם (?מוט, תהלים ל״ח, י־ז ומ״ו נ׳; כנוס. במדבר י־א, כ*ה) ובמלאם־ום (?קום, תהילים קב־ד בי; ומחה, במדבר י׳ ליו). — בטלא, בהערחי לספר הענק של חריזי חרוז קי*ז(בספרי היובל להרכבי) הדפסתי:?טלה. — ימי החום, נוסח שתל (ביה שם צד 71): זמן החם. צה) קרח, נוסח שדל (שם): קרה. צח) ^חוט, צ״ל: שחוט, מלשון ואשחט אותם אל כף פרעה (בראשית מ׳ י־א), ואמר .שחוט מימי קדם*, שהוא יין ישן, וכמו שאמר רשב״ג; אשר הוא מזמן אומר ותימן (בהערתי לחרוז [מדו] משער זה). צט)?פאת, צ*לל לפאת;;שוב. צ ■ל:;שיב, והבונה: כשתמזונ היין והוא מוציא את ריחו, אז ישיב (ריחו) את פאת מערב לפאת קדם, ר*ל ישימנו לנן עדן, עדה׳ב נן בעדן מקדם (בראשית ב־ ח׳), וקרוב לזה מה שאמר בחרוז ד׳ משעיי: ירקח בשם שירו בפאת ן מזרח ובים ריחו ארח. ראה בשיר .אש קדחו* ד.נ*ל חרה 5 והערתי שם. ואלבי(צד 143) מביא שנויי נוסחאות מכה״י, אבל כלם משבשים. קג) קופא, צ״ל: קפא. ועד־ז אמר משוררנו בשיר .הריח מר" (שער השיר צד 68) חרוז 26: במים קפאו הם הגביעים I ונחלים בתוכמו נמסים, וכן הנהתי בשער השיר צד 72; ראה מש״ב בירחון הברסלאי לשנת 1896 צד 164 הערה 2, ושם העירותי על מש*כ הריזי בתחכמוני שער כ*ז: זכים וצחים... מנהר פרת שאבום, ובן פרשתי בחרת שלפנינו "ממי פרת* על שם הזכות והצחות ולא על שם שהוא קר. קח) הנוסח שלפנינו משבש, שהרי לפיהו חסר נושא המאמר, ועוד שאין טעם לומר.תעמיד שיה לפזז,' אשר ע*כ צ*ל ״תעמד* תחת.תעמיד*, ותחת •שיה * אפשר שצ*ל.שרה• משוררת(הצעת איגרס בספר היובל לנריץ צד 120 הערה 2), 2*