Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XVIII. (1927)
- Date
- 1927-01-01
- Page
- – (sequence 20)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/3486266-3486305--6825-3493201- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
17 ל) עורה, צ־ל: ועוי־ה(כלה*כ תחלים נ*ז ט,); ראה הערתי לחרוז שביןמשע־א. לד) בעוגב, הלשון הזה לא אוכל לפרשו, ואולי צ־ל: כעונג, ודיל קול ערב כקול עונב. לו) זנח שתה, ליש (צד 63) מניה: זנח $נה (עדה־כ ישנו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה, יחזקאל ל״ד ר), וד״ל: חדל מהתבודד בהרים ובגבעות ושמח והתענג בחיים! מ) ראה מש־כ בהנו־ן חת צד 73 הערה 31. מא) חלי- הוא הנכון, וטעם החרוז כמ״ש משוררנו בשירו .אש קדחו•(בירחון הברסלאי בשנת 1896 צד 164 והלאה; שער השיר צד 63 והלאה): ישק וישך יחליא גם יחלים וכר; ראה חרוז ק־ה משער זה ומש־כ בירחון הדל לשנת 1899 צד 94 הערה 36. (מו]) ראה רשב־ג ביאליק־רבניצקי ח״א צד 37): וטעמו מר עדי אמר ואסר ן אשר הוא מזמן אומר ותימן, ומש״ב ע־ז בירחון הדל שם הערה 46. [מט]) לא, בכה־י (אלב׳ צד 145): ליל— יחשך, בכייה (אלב׳ שם): יחשיך. — נם, אלב׳(שם) מציע לקרוא: אם, אבל אין צריך לזה, והכונה: כשלא יהיה לי עוד השמש לאור יומם ונם הירח לא יאיר לי לננה — והיו לי הצבאים וגביעי היין לאור עולם. מז) בני ימים, מאורעות הזמן, וכמש״כ בהערתי להרת שמ״ט משע־א. נא) לבנת, ראה שמות כ־ד י׳ ור יונה בשרש לבן. נו) הגבר׳ צ*ל: תגבר (וכן מנקד ש*י), מלשון ונבךתי את בית יהודה (זכריה י׳ ה', וראה שם שם י״ב: ינבךתים)* —!תשו- צ״ל: ותשו, והניח את הנע בשביל המשקל, ובכי״ה (אלב׳ צד 323) כטעות: תשור. [סד]) ראה הערותי לדיואן דייה ח־א צד 27. — תדמם, בבי״ט (אלב׳ צד 319): תדמון, והיא טעות. ס) כה יעשה זכר, כלה״ב ש־ב ג׳ ל*ה. פא) ו אמור או אמור, רל: המזרק הוא משתם, ואם תרצה אמור שהוא נגזר מן הלבנה, ושני הדמיונים טובים וראויים. סו) תנה כל הון ואם יקר, המליצה הוו ממש גם בחרת כ*ח משע״ג. פז) כמו מערב, שישקע בו היין כמו שתשקע השמש במערב; ראה חרת רמ״ט משע״א וחרוז סיב [צ״ב] בשער שלפנינו. עא) ל״ש (צד 64) עפ״י כד-׳י:?אורו;שקו רשפי אהבי 1 ואור להטו לבבי גיל מאזך, וב.אור להטו• הכונה על הכוס, וכמ״ש בחרוז ע*ד: ובכפו בום חמר ידמה ן ללהב וזרועו נצב. עב) ראה הערותי לדיואן רי״ה ה*א צד 311 וצד 314. עח) בסף, צ״ל: בסף, וכן בחרוזים שלאחת. עט) יחזק לב חלשים ועם ילידי הרפא הגבורים יערך קרב וינצחם, וכמ״ש בחרוז ק״ה משער זה: חלש יגבור בו, רק גבזך ן ישיב מאין שלח שחוט, ובשירו 8 Jahrbuch der J. L. G. XVIII.