Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 18

15 שלח) ראה הערותי לדיואן רי*ה ח״א צד 17 והלאה. שלט) למעלתו׳ צ״ל: למעלתו• שט) לעמו, ל״ש (צד 52) עפ״י כה״י: ושמו• שמו) עדרו, הבנוי מוסב על •אל״, ודל 5 עדר ה,. שמט) בני יום, הם מאורעות הזמן, ומקביל לעמת .הזמן• בחרוז שלם*ו (וכן בחרוז מ״ז משע״ב ועוד), והבונה .כמו בחרוז צ״ה משער ♦ה, ראה שם את הערתי. שנ) ל״ש (צד 50): כגן אל בעצרו יהי צץ, ומלת .בעצרר היא מתקוניו, כי בכי״מ כתוב .בעצרה• ובכי־ה .בעצרם*, וכל הנוסחאות האלה (עם הגהת ל־ש) הם שבושים, והעקר ז כעצים, אלא שיתכן אולי להקדים המלה ולקרוא: כעצים בנן אל. שנד) כי המדע, מוסב על שלמעלה (חרוז שנ״ב) ודל: כי גם אתה תשמע חלום לפתור אותו, שהרי המדע היה כחלום גם הוא, ואתה היית פותרו. שנה)?מרזשבות, אי אפשר לנקד כן בסמיכות, וצ״ל:?סחש3ת. שנט) תאוה׳ צ־לז תאוה, וכן בחרוזים שלאח״ז. שסג) נעים, בכה־י: נגע (אלב׳ צד 188). שסו) ש_עךת׳ צ־ל: שערת• שסח) מאחז, ראה הערתי לשיר הפתיחה חרוז א. — נוסה שדל (כ׳חשם צד 70): מאחז. כל פני תבל חדרך ן וממך נמלאה ארץ תהלח, והוא הנוסח הנכון. שסט) נוסח שדל (שם): כי לך לבד תא ו ת תהלה. שע);רדו, שדל (שם צד 71): ירדו• לשער השני. א) שכוני, אלב׳(צד 154) עפ־י בדרי ודוקס (קול קורא הנ׳ל צד 3): קזכגי. והנוסח הזה נכון, שהרי אין הבונה על השוכנים בלבבות (ע־ד השכוני באהלים, שופטים ח׳ י״א), כי אם על שקטי לבבות. ב) וזמר, בכה״י (אלב׳ ודוקם שם): בזמר, והנכון כמ*ש לפנינו. ו) ראה הערותי לדיואן רי*ה ח״ב צד 172. י) עפרת טירות, ראה הערותי לדיואן רי״ה זדב צד 34 וצד 54. — בכי*מ (אלב' צד 147)5 עפרת החן, והוא שנוי שלא מדעת. יא) תוכו, דל תוך ימינך (ימין בלשון זכר: משלי כ*ז ט*ז). יב—יג) השנויים בכה״י (אלב׳ 317) הם טעיות טז)?שמה, מקום המלה בראש הסוגר, וצ׳ל:?שמה, ראה שער השיר צד 72 בהערה. — ברר, פעל עבר קל (ישעי׳ ל־ב י;ט) והרי״ש קמוצה כדנה בסוף פסוק. יז) ראה מש״כ בירחון הברסלאי לשנת 1896 צד 164 הערה 2. — השנויים בכה״ (אלב׳ 314) אין להם כל ערך.