Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 14

ii קעט) :נשאו, מוסב על המשאות, ודל: מקצפו תעלינה לדגות אש והן תלהטנה ותשרופנה את הממרים, והרי זה מקרא קצר. רג) הלך, ר״ל כל אורח הבא אליו, בין עשיר ובין עני, כי בלם צריכים לסבר פנים יפות. רו) ונשאו חיל, ל״ש (צד 55) מגיה: ואחז חיל; אלב, (צד 142)?ז_קים את הנקוד .חיל", שהוא לשון כה, ודל: דבריו מחלישים את בני משא ומעבירים את כחם. רח) ר^ידו, פעל עומד, וכתב "את מדויהם", ע־ר ויולד לחנוך את עירד (בראשית ד׳ י״ח), ולא :מס את לבב אחיו (דברים כ׳ ח׳) ועוד, אעפ״י שלא נמצא כזה בקשור עם המין הקל, הראשונים לא דקדקו בכך, וכתב כן כדי להניח לשון הכתוב (ש״ב י׳ ד) על מקומו. .רי) טורה, כלי לידיה, והוא שם חדש שבנה לו המשורר משרש ירה. ריב) יחם לבבם, עדה״כ דברים טיז ט׳. ריד) קצת, צ״ל קצת,' והוא מלשון רז־ל מקצת שבמקרא, ועדה״כ איוב כ׳ו י״ד צ־ל: קצות• ־' נעלמים, צ׳ל: נעלמים. מלשון תהי נעלמה (חגי ג׳ י״א). רב) ימין אל, דל כבוד אל, והוא וכבודו וכחו הכל אחד, ואין הגשמה באמרו ימין ה׳ יותר מאלו אמר כבוד ה׳ או כח ה׳, כי בכלם הכונה הקדה בעצמו, וכן מצאנו למשוררנו שאמר: הכי רעיוני יראוך, ימין האל, בים ראוך (מבחר השירה צד קל*ה), ולפניו אמר רשב״ג: אחקוה מלין בעז ימין מאד נאדרת (ביאליק־ רבניצקי ח־א צד 117), ורי״ה אמר: •מין ה׳ הלא את היית לעזר כננדי (דיואן ח״נ צד 42) ויש עוד כאלה רבות. רכב) ראה הערותי לדיואן רי״ה ח״א צד 31. רכג) למען יען, וכן מצאנו כבר .בכל שיד דש הנגיד (שיר ג׳ ש* 6 ושיר מ׳ ש׳ 3) ואצל משוררים אחרים. רכד) סור אל, כמו סורו נא אל בית עבדך (בראשית י׳ט ב׳), פורה אלי (שופטים ד י׳ח), ובכה״י (אלב׳ 317) הנוסח: פורה שתה. רכה) שרים, בכדי (אלב׳ שם): צריו, וכן נכון. — שבור, בכה־י (אלב¬ שם): כמו, והעקר כמ״ש לפנינו. רכז) ראה הערתי לחרוז רל*ה משער זה. רכח) כבשם כשפחות לו, ראה מש״כ ע״ד הרעיון הזה בהערותי לדיואן רי״ה ח״א צד 30. רכט) ותעו, טעמו כטעם תעה לבבי פלצות בעתתני (ישעי׳ כ״א ד), שענינו התנועע מרב בהלה ופחד. רלב) ל״ש (צד 50) עפ״י בה־י: יום מתן כל — 3סף סיגים, וכן נכון. רלה) קרב, צ״ל: קרב, נסמך מן השם קרב (והקרב והכרעים, ויקרא א׳ י־ג, ובמקרא הנפרד והנסמך שוים בנקוד), וטעם החרוז כטעם חרוז רכ״ז משער זה: ואת גופות בנותיו ש□ נדנים, וכן בחרוז שס״ז: כחרב ישע וגופם כתער (ונראה שרעת ש״י קרובה לזה), אלא שא״ב מוטב היה לו להסמיך חרוז זה לחרוז רל׳ג.