Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 11

יתרשישו (דאה למשל חרוז קל״ח—קל־ט משער זה) ובדיואן שלו בכ״מ. בהערותי לשירי רשב־ג (צד ט׳—י׳) הזכרתי את דברי רמב״ע בשירו .אסיר אשר לבר (בספר היובל לרמש־ש, חלק העברי צד 44) : אך הזמן עבדו ובי מיום ליום ן עברה וזעם מאנוש משליח ןן לו בו יהי נער אד יכפה חרון ן אפו ומעצבו יהי מניח. ואינני חושב ליתרון שיש בו חסרון, אם אביא בזה עוד שני חרוזים משירי רמב״יע שנכלל בהם הרעיון הזה, וזע: בשמו נשבר מלתעות ימים ובו ן נעוז בצאתנו ויוס ביאנו (,על אף משנאינו', דוקם, רמב״ע צד 95); קמנו באלעזר בגבורי ל- ן דיו עד אשר שבו בחלשנו (.לפני זמן■, שם צד 108, ובטעות נדפס שם: עוד אשר). צז) אל בל, בכה׳י: על כל (אלב‘ 828). צט) בדבריו אלה היה לו לעינים מש־כ דש הנגיד: אחנן ויקשה וא;הב דשנא ן ואען אמת בו ושוא יענה בי (בשיר .למי מאנשים■, נדפם ב״האשכול■ ח״א צד 157, ורמב־ע הביא את החרוז הזה בספרו שירת ישראל צד קע״ד). ק) באבן חלקים, אין הכונה על אבנים חלקים, אבל ענינו כענין חלקת השדה (אעפ״י שזה זבר תה נקבה), והכונה עדה־כ מ־ב ג־ י*ט: וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים, ובן הביא ל*ש (צר 43) בשם המפרש בכייה, ומה שתפש ל־ש על המשורר שכתב.חלקים■ תחת;חלקות׳ אין ד תפישה, ומצאנו כאלה רבות בשירים. קא)?מוזן. צ׳ל:?מתן, בין בסמוך בין במפורד. — ר ב, הנוסח הזה אינו נראה בעיני, ולדעתי צ־ל: רק או הם. קב) חלף, ענינו התחדש, ראה ר׳ יונה בשרשיו; נבעול הזרע הנשאר איננו?ון5יי האביב. קד) שנה, צ׳ל : שנה, בבנין הקל, כמו .בלה■ שלפניו, וענינו כענין אני ה¬ לא שניתי (מלאכי נ׳ ר). קז) יר!ר, צ״ל:!־ל!ר (נם כשהוא סמוך). קט) ל־ש (צד 60) מביא עב׳־י כה־י את הנוסח: ינר כמו בררן, ואעפ״כ לא אמנע מלחוות את דעתי שצ׳ל: ןןר'?מו;ךף, דל: יחפוץ להיות (או להתראה) דומה לך בנדיבות (ראה הערותי לדיואן רי*ה היא צד 115), ואם לא כן יאור מה הטא ולמה יחריבנו? קי) בכה־י החרוז הזה קודם לחרוז ק׳ט (ל*ש צד 60). קי:) בזו יבזו, צ*ל: כזה יבזה, והוא עדה־כ שופטים י׳ח ד׳. קטז) על אם, ל׳ש (צד 51) עפיי כה־י: אל אם (וכן רוקם, קול קורא אדות הוצאת ספר התרשיש צד 3), והוא הנבון עדה*כ יחזקאל כ־א כ*ו. — עם צוק, ליש ודוקס (שם): מצוק, ועוד הדבר צריך עיון וברור. קיט) מקור המליצה ביהושע י׳ ב׳: שררו מהס.— עולם, הוא הנכון ועדהיב הארץ בדחיה בעדי לעולם (יונה ב׳ ז׳)•— שערי׳?עדם, צ׳ל: שערי. בעדם ■ קבא) החריד, ל־ש (צד 53) עפ*י כה־י: יחריד. קיד) לח־שיו. צ׳ל: לחז־שיו, כמ־ש ביחזקאל מ־ז י*ב. קכז) בדולהי ־אמריו, אלב־(צד 140) ודוקס (קול קורא צד 13): בדולח מאמריו, הה שבוש. — כמו מור, אלב׳ ודוקס (שם): למו טור, ודוקס מביא