Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XVIII. (1927)
- Date
- 1927-01-01
- Page
- – (sequence 6)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/3486266-3486305--6811-3493187- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
3 נ) ולשור, לדעתי הוא מלשון ושור שחקים גבהו מטך (איוב ליה ד.,), וטעם החרוזים א—ד; תנו נצפים לשירותי ותעופינה עד קצוי ארץ, כדי ללמד לנטהרי לב וכו׳ ולמען יראו (הרואים) את נגידי אמרי .ויוכחו וידעו שהם כאזן (כצ*ל פה ובמ״א) לשכל וכר. ד) לרעה, שחל ז לחג. י) שאננים. צ״ל: שאננים. ז) ראה ש״א כ״ב ח׳: וגלה את אזני. ח) ונופש, צ״ל: ונפש. — לדעתי טעם ,וקרב־ ובקרב, והקורא: ־לקרב' אולי לא הפסיד. ט) מחמאות, כת־י וראב״ע (תהלים רה כיב), ובנוסחאותינו: מחמאות■•— לחומדן, שד״ל! לחומדי; בכה״י(אלב׳ 153): לחומדים. ראה מש־כ ע״ד מלת המד מקנא בהערותי לדיואן רי׳ה ח״א צד 332.— והמה, צ*ל: והכך;. — פתיחות, צ״ל: פתחות• י) נתתים כמכתב, שדל: נתונים במכתב, אבל הנוסח שלפנינו נראה .עקר (ולא כן דעת ל״ש צד 34). יא) חסדיו, ל־ש (צד 35) מביא מתוך כי״ט‘) וכי״ה2) את הנוסח: חסידיו, והכנוי מוסב על ״אלהים* בחרוז י׳, אבל הנוסח שלפנינו נבון יותר. - מלאיים באבני שבח ות, חברו בבי־ת ע״ד ממלאים בתרשיש (שה־ש ה׳ י־ד) אעם־י ששם הוא אחר בנין פעל. — ככתר, צ״ל: ככתר• יב) מעלתו, בכי״מ(אלב׳צד 144): מעלותיו, ונכון יותר, כי כמה מעלות טובות להשר. — ירימו, שדל: ירימון. — בנוסח שדל שבטח סדר הדלתות והסונרים כמו שלפנינו, אבל ליש (צד 34 הערה 5) מביא מפניני שדל אח הסדר: ושמתים ככתר עלי ראש חסדיו (חסידיו) ן ירימו עלי כל סננים ופחות ןן ועל נדנדות מעלתו ענק חן ן ומוריו מלאים באבני שבחות (ספר פניני שדל איננו בידי). יג) נתכנו לו, עדה*כ ש״א ב׳ נ,: ולו נתכנו עלילות. טו) החרוז הזה מקומו בנוסח שדל בין חרוז ייט וחרוז 0, ותחת ■.משרה* כתוב שם .ושירה*. — וכלתו, שדל: וכלתה, והוא לדעתי הנוסח הנכון, ורל: וכל משרה זולתה (ולפי נוסח שדל: וכל שירה זולתה). — בתפל, שדל: כתפל. יז) ו מ שני ב, ראה איוב ל״ו, כ׳ב: הן אל ישגיב בכחו; שדל: ומשיב׳ והוא נוסח ראוי לתשומת לב (ראה רות ד ט׳ו; איכה א' ט״ז). יח) מגמות, כן יש לכתוב ולנקד, שהרי החרוז מי.סד על הכתוב תהלים ט״ז י״א. - במתן, צ״ל: במר!ן (וכן בכ״מ) גם כשהוא סמוך; ראה משלי י־ח מ־ז: ומתן אדם ירחיב לו. יט) בדולח, צ״ל:?דלח (וכן בכ*מ). — אמךים, צל: .אמרים (וכן בכ׳מ). כ) שעור המאמר: ’וכנות אהבים, אשר תשארנה דשנות' ורעננות, אפילו אם יסופון ארזים בגן אל, — וכנות, שדל: ובינות; יסופון, שדל מניה: וספון׳ אינני יודע איך פרש את החרוז; והן, שדל: והם. ') כי״מ כ״י מינכן• *) כי״ה =כ״י המבורג•