Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 349

299 pflegt, ein einmaliger statt. Nimuke Josef zu Alfasi M. k. will auch den Satz des R. Joehanan (b. M. k. 23 b): לבל אומדים ישבו-חוץ מאבל וחולה von dem מעמד ומושב verstehen, was aber sicherlich nicht zntrifft. 143* (286) Das ist ein Irrtum! Einmal ist die Angabe in Bar. b. Keth. a. a. 0. בית האבל, die in sämtlichen Parallelstellen die gleiche ist, nicht ungenau sondern sehr genau. Kr. selbst beruft sich denn auch auf sie in den zutreffenden Bemerkungen, die er S. 235 und Anm. 5 a. a. 0. macht. Und sodann habe ich bereits זד עיר S. 15 darauf hingewiesen, dass Alfasi, der die in Betracht kommende Stelle des j. Talmud (Sanbedrin VI, 9) in Hai. M. k. 15b (ed. Wilna) in ihrem ganzen Umfange wörtlich anfuhrt, dazu mit dem einleitenden Vermerk ירושלמי a. a. O. nicht בית המסת sondern בית האבל gelesen hat. Und dieselbe Lesart hat eben auch Maim. a. a. 0. Es ist daher nicht richtig, wenn Kr. Syn. Altert. S. 301 schreibt, dass die b. Meg. 23b gebrachte Definition: »Was ist ברכת אבלים? Das ist ברכת רחבה* von keiner Seite angefocbten werde. Abgesehen davon, dass j. Sanhedrin a. a. O. אלו הן ברבת אבלים שאומרים בבית הכנסת gleichfalls nichts anderes als eine Definition darstellt, schwanken, wie wir gesehen haben die Lesarten. Manches spricht, — ich ziehe meine bezüglichen Ausführungen in ה״עיר S. 28 zurück —, für diese Lesart, j. Kethuboth I, 1: תני אומרים ברבת התנים כל ד ר" ירמיה סבר מימר מפקין כלתה כל ד. אמר ליה ר׳ יוסי והא תני רי חייא אומרים ברכת אבלים כל ד אית לך למימר מפקין מיתא כל ז׳ מאי כדון מה כאן מנחם עמו אף כאן משמח עמו würde gut zu ihr stimmen, ebenso die Worte *יומא קמא לא אזל גביה רכו b. Kethuboth a. a. O. (vgl. ח, עיר a. a. 0.). Wenn es b. Keth. heisst: ברבת רחבה כ^ ד מי איכא אין משכחת לה בפנים הדשות, so besagt das nichts dagegen. Dazu kommt, dass Lev. r. Kap. 23 ausdrücklich berichtet wird: בנוהג שבעולם י* בני אדם נכנסין לבית האבל ואין אחד מהן יכול לפתוח את פיו ולברך ברכת אבלים וכר, während es unmittelbar danach heisst: בנוהג שבעולם יב״א נכנסין לבית הכנסת וא״א מהן יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה. (Interessant ist die weiter a. a. 0. folgende Mit!eilung: ד יונה הוה מליף לתלמידוי ברכת אבלים אמר יהוון גברין בכל מלה) Ein weiteres Moment kommt hinzu. Darüber, ob gelegentlich der ברכת אבלים ein Becher dargereicht wurde, sind die Späteren verschiedener Meinung. Nachmanides hat zwar volles Verständnis fror die Meinung Paltois, der, als er gelegentlich der-ב״ אבלים einen