Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 347

m schreibt.: מודד מנהמת הללו . . כך דדו קוברין את המת וחוזרין לצ*קום סמוך בלי״הק והוא הנקרא מקום מעמדן של בני המשפחה ומתעכב שם האבל ועומד לצר אחד והעם מסדרין לפניו שורות שורות שורה ראשונה בקרובים ..- ואח״ב עומד ש״צ ואומר עמדו.. ואח-ב חוזר (vgl. Baba b. 100b) במקום שנהנו הש״צ ואומר שבו .. ובפעם שביעית כשאומרים להם עמדו יקרים עמודו עומדים וכל העם עוברין שורות שורות על הסדר שהושבו ועוברין משמאל חאחרים ואומרים להם כל אחד ואחד תתנחם מן השמים משם הולכין למקום אחר סמוך מזה והוא נקרא מקום הספדו וסזפדין ומקוננין כדרכן משם לרחובה של עיר ומברכין על הכום ובו,. Man sieht, wie Nachmanides die Reihenfolge der beiden Worte מעמד ומספד (M. Kethnboth II, 10), — Arnch liest übrigens a. a. 0. (s. v. מעמד ומושב (עמד —, nnd das Wort מספד in seiner Weise za deuten unternimmt. Wenn, wie wir gezeigt haben, Raschi und Maimonides annehmen, dass der מעמד ומושב vor der Beerdigung statthatte, so ist diese Annahme, wie die ans beiden angeführten Worte, bes. aber Raschi zu Kethnboth a. a. O. deutlich machen, an der Hand der Worte מעמד ומספד, vielleicht aber aueh mit Rücksicht auf Baba b. a. a. 0. דדך קברו מקום מעמדו ובית הספדו entstanden; die letztere Stelle ist aber in der Reihenfolge ihrer Worte auch mit der von den meisten vertretenen Auffassung sehr wohl zu vereinigen. Zu b. B. b. a. a. 0. bemerkt R. Sam. ben Mein בחזירתן מן הקבר הולכין מעט ויושבין לנחם האבל או להרבות בבכי ולתת איש אל לבו לשוב בתשובה .. והולכין מעט וחוזרין ויושבין מעט ובו,. Wie verschieden nun aber auch die hier angeführten und z. T. mitgeteilten Erklärungen die Ceremonie des מעמד ומושב beschreihen, darin sind sie alle einig, dass nicht die Leidtragenden selbst es sind, die sich setzen und aufstehen; b. Megilla a a. O.: *בציר מי לאו אורח ארעא bestätigt diese Auffassung. Wenn Kr. (S. 238 י) mit» teilt, dass Hai רחבה und Klagefeld gleichgesetzt habe im Gegen« satz zu Thorath haad., so ist richtig, dass Nachmanides den Ma» amad als מקום סמוך לבה״ק bezeichnet, und, nachdem er die erste Ceremonie bespricht, die dort stattfindet, schliesst מזע הנקרא המפטיר בבית עולמים, um dann den an demselben Orte stattfindenden מעמד ומושב zu schildern; Nachmanides fährt alsdann fort: משם הזלכין למקום אחר סמוך לזה והוא נקרא מקום הספדו .. משם לרחובה של עיר. Da« gegen lässt Kr. ausser acht, — übrigens folgt er in diesem Punkt nur meinen einer Korrektur bedürftigen Angaben ח* ע״ S. 15 — dass so wenig diese Angaben mit Hai und Scherira ubereinstim» men, doch auch diese nicht רחבה und Klagefeld vollkommen gleich«