Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 346

Kein Zweifel, dass Maitn. jene Stelle meint!] Kr. denkt, scheint es, an Megilla IV, 8: ומעמד ומושב הוא כשהיו מתקבצים בני אדם ללוות את המת ובאין לסופרו שהיה אדם אחד ססדן ואומי להם בפרק מפרקי ההספד עמדו יקרים וכר (Kommentar zu M. Meg. ed. Behrens a. 8L 0.); vgl. Hilchoth Ebel XII, 4, wo es heisst: מעמידין שאר הקרובים ובני המשפחה שאינן בני אבל * . ואומרין לפניהן דברי קינות וכיוצא בהן ואח״ב אומר שבו ופד Neuerdings trägt Kr., Syn. Altertümer S. 299, dieselbe Auffassung vor und behauptet wiederum unter Bezugnahme auf Maimonides a. a. 0., ״dass die Anzahl der Stationen je nach der Würde des Toten von der Stadtbehörde festgesetzt wird.“ In Rücksicht auf diese vollkommen irreführenden Angaben bin ich genötigt, mit solcher Ausführlichkeit auf den Gegenstand einzugehen. Kr. hat übrigens auch noch, von dem hier Dargelegten abgesehen, vergessen, dass b. Baba b. 100b vermerkt wird: אביי אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבית הקברות והוא עשה בעיר, vor allem aber die klare Angabe M. Baba b. VI, 7 המעמד דייני ציפורי אמרו בית ד קבין übersehen, wo dem Maamad der דרך הקבר gegenübergestellt wird, von dem gesagt wird: אין לה שיעור; vgl. auch b. Baba b. 100b, wo מקום מעמדו ,דרך הקבר und בית ההספד unterschieden werden. Ist aber schon ohnehin die ganze Definition des מעמד ומושב, wie sie Kr. gibt, der ihn a. a. 0. ״Totenaussetzung״ nennt, irreführend, selbst nach Maimonides, der wenigstens hier mit Raschi (b. Me-, giila 23b כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ר פעמים לבכות את המת; vgl. Raschi zu Keth. 28a) übereinstimmend, den מעמד ומושב, vor der Beerdigung geschehen lässt, so widerspricht sich dazu Kr. in einem Atemzuge, wenn er hier gleich fortfährt: Nach der Bestattung nun, bevor sich die Leidtragenden das erste Mal setzten u. s. w. Dass der מעמד ומושב nach der Bestattung stattfand, berichtet nun aber nicht nur Hai Gaon a. a. 0., auf den sich Kr. beruft und ebenso Scherira (שטה מקבצת zu b. Kethuboth 8b), sondern ist die fast einstimmige Ansicht (8. z. B. שערי צדק ed. Saloniki S. 21b § 20; Gaon Paltoi bei Giat ed. ßamberger II S. 42 und Nachmanides, Th. haadam gegen Ende des Abschnitts ענין ההתחלה נשאל נאון וכר, R. Gerschom zu b. Baba b. a. a. 0.: אמר המורה וכר, ebenso wörtlich übereinstimmend Isak Or Sarua II ed.Sitomir S. 86 a im Namen des R. Baruch aus Griechenland, Samuel ben Mei'r zu b. Baba b. a. a. O., Or Sarua, Nachmanides a. a. 0., Schitta Mek. a. a. O. u. a.). Nachmanides (einige Seiten vor der angef. Stelle)