Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 323

steht, die zwei ersten hier mitgeteilten Worte fehlen nnd ותא תני dort an die Worte: אי 0ה השירות אסור בבעלי מומץ אף נ״ב אסור בבעלי מומין anknüpft. Von einem blinden Priester (סומא) ist weder hier noeh dort überhaupt die Rede, auch nicht in den folgenden hier nicht mitangeführten Sätzen. Mit den Worten ,מני ובפניו והא תני אם היד דש וכר ist die Tosefta Megilla a. a. 0.: בדין שיש מומץ בידיו וברגליו לא ישא את כפיו .. אם היה הבר עיר הרי זה מותר wiedergegeben; nur dass in. dem dem Talmud vorgelegenen Text der Tosefta auch בפניו stand, wie es die Wiener Hsehr. (s. Zuckerm.) und unsere gew. Druckausgaben haben. Das eine Mal ist der Vordersatz, das andere Mal der Nachsatz der Tos. gemeint. Gerade b. Megilla a. a. 0. macht das von neuem deutlich. Dort beginnt die Gemara gleichfalls mit unserer Tosefta: תנא מומין שאמרו בפגיו ידיו ורגליו, während der zweite Teil des Toseftasatzes nicht mehr herangezogen wird, ja in dem bezüglichen Teil der Gemara die Tosefta überhaupt nicht mehr angeführt ist. b. a. a. 0. fährt nach dem Toseftacitat fort: א״ר יב״ל ידיו בוהקניות לא ישא את כפית תניא נמי הכי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו עקומות עקושות לא ישא את כפיו. Die Gemara schliesst dann: .. ובלגן לא ישא את בפיו והא ההוא .. דהוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוד. תניא נמי הכי ואם היה דש בעירו מותה א״ר יוחנן סומא באחת מעיניו לא ישא את בפיו והא ההוא .. חזור, פריס ידיה ההוא דש בעירו הוד. תניא נמי הכי.. ואם היה דש בעירו מותר. Also, unter anderen Baraithas redet auch eine von dem blinden Priester! So sieht es mit meiner angeblichen Flüchtigkeit aus! Von der ״Härte des Ausdrucks“, die Kr. hier wenigstens unter Voraussetzung gerade seiner Auffassung zugeben muss, ist in den Syn. Altert, nichts zu lesen, auch davon nichts, dass selbst H. Redisch zugibt, dass sich der Ausdruck hier auf eine Einzelperson bezieht. Dort heisst es ohne weiteres, ״dass der Priestersegen im Stadtverbande gesprochen werde“; 8. aber auch hier S. 228, wo Kr. zu T. B. b. VI, 18 ״im“ hinzufügt. 79* (228) Kr. hat die Stelle trotz meiner ausführlichen gegen L. Goldschmidt und I. Kracauer gerichteten Ausführungen (הי עיר S. 23f.) missverstanden; die Worte פסקו עליהן צדקה sind genau ebenso zu übersetzen wie die Worte רמו עלייהו צדקה, die er richtig wiedergibt. Kr. lässt den Vordersatz der a. a. O. folgenden Baraitha weg, während er den Nachsatz bringt. Jener enthält gleichfalls die Wendung ופסקו עליהן צדקה, dieser die Wendung ופסקו עליו צדקה, Jahrbuch der J. L. G. XVII, 18