Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 313

der Verpflichtung einer טבילה gesprochen worden wäre, wie ah vielen a. Stellen oder dgl. Die Erklärung des b. Talmud z. St. אביי אמר שלא יפיח בהן רבא שלא יישן בהן stimmt überein mit der in erster Linie üblichen Bedeutung des Wortes נקי. Ich verweise hier nur noch bes. auf j. Pes. VII, 12 וכי צואה טומאה והלא אינה אלא משום נקיות, auf Tos. Jad. Ende (s. הלכות ר׳ אלפס ed. Wilna und הנר״א z. St•); אמרו טובלי שחרית קובלני עליכם פרושים שאתם מזכירים את השם בלא טבילה אמרו פרושין קובלני עליכם טובלי שחרית שאתם מזכירים את השם מן הגוף שיש בו טומאה, b, Berachoth 22 a: תניא ריב״ב היה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה..• כי הא דד חפדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא, die dort weiter folgenden Ausfuhr, u. v. a. 0. Und die Richtigkeit dieser Erklärung erweist sich aus dem, was der jeras. Talmud a. a. 0. von eben dem Autor jenes Satzes, R. Jannai, berichtet: חיה לובשן אחר חולייו ג, ימים ובר; vgl. auch Midr. Tehülim, ed. S. Baker S. 434 f. und Jalkut Tehülim Cap. 858, wo die beiden Mitteilangen in unmittelbaren Zushg. zueinander gebracht werden und dann gesagt wird: וכיון שאדם עומד מחליו נופו נקי; za den dort folgenden Worten s. Buber a. a. 0. Vor der angef. Stelle wird j. a. a. 0. mitgeteilt; הרי שהיה עסוק עם המת בקבר .. הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפלין; aber gerade dort wird in diesem Zshg. von Waschungen nicht gesprochen. S. auch ספר החנוך No. 421: אבל אין העני} לומר שצריכין גוף נקי מעברות או מטומאה. In dem bekannten Wort des R. Pinchas ben Jäir: נקיות מביאה לידי טהרה וכר ..,oder wie es in manchen Lesarten heisst: נקיות מביאה לידי פרישות ם, מד לידי טהרה, ist נקיות offenbar bildlich verstanden, wird aber auch in dieser bildlichen Redeweise von טהרה streng geschieden. Über diese Stelle s. jetzt Büchler, Types S. 42. 39* (208) Kr. bekämpft etwas, was ich gar nicht sage. Meine Auseinandersetzung S. 7 beginnt mit den Worten: ״Niemand wird bezweifeln, dass Ber. IV, 7 חבר עיר im Sinne von ״Gemeinde* za nehmen ist״. S. 13 handelt es sich ausschliesslich darum, was חבר עיר b. Chullin 94a, bzw. Semachoth 12 bedeute, und oh es angeht, mit Büchler zu sagen, dass חבר עיר a. a. 0. ״die Rolle der חבורות hat.“ 40* (211) Gewiss! Auch ich suche nach einem einheitlichen Sinn für den Ausdruck. Dieses Ziel wird von mir, das ist zuzugeben, nicht vollends erreicht. Ich wurde es methodisch gewiss für einen Vorzug halten, wenn es gelingen wollte, den Ausdruck