Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 33

29 במתנה מברך הטוב והמטיב שיש בו טובה לזוז ולמתן, לבש מברך מלביש ערומים הקונה ספרי□' חדשים כתב המ׳א א־ח ר כ• נ סעיף נ אבל על ספרים חדשים אינו מברך דמצות לאו ליהנות נתנו ואין מברכין רק על מצות הבאות מזמן לזמן , . אבל בברכת רמ־מ כתב לברך על הספרים וראיתי בספר תורת אור (לר יונה באנדי זצ״ל) םיי תמז דמקשה א־כ דמצות לאו ליהנות נתנו אמאי מברכינן שהחיינו כשלובשין טלית חדש — כדכתב המ״א עצמו — והא אין לומר דמטעם בנד חדש מביבינן. דהא אנו אין לנו צצית בבגדינו, אלא ודאי על לבישת טלית מברכינן שהחיינו. ולכן נראה לו דהא דאין מברמן על ספרים חדשים ברמז שהחיינו היינו משום דאינו בא מזמן לזמן ומזה הטעם נמי אין מברמן שהחיינו בקריאת ד פרשיות(ודילמא נסי בשמחת תורה כשמחחילין לקראת בראשית נמי מזההטע ם לא אמרינןשד,חיינו) נר חנוכה שבת כג. כתב הקרבן נתנא׳ על הרא־ש (מאי ממעט? ממעט זמן) עיי׳ סוכה מ ו. בתוס׳ דה הרואה ומה שכתב מהרש״ל שם בחידושיו(דכתב אקושיא דתום׳ למה אין מברמן שהחיינו בסוכה אם אנו רואים היושבים כם בנר חנוכה דהרואה מברך) . . . "ואין שייך שהחיינו היכא דלא שייך ברכה אחרת ודו־ק ועוד העושה נמי יכול לסדר אותה על הכוס“ ועיי־ במהרש־א דחולק־ עליו) וזיל וקשה לי לדבריו רבתירוץ שני לא יספיק דהא בלולב נמי מברך שהחיינו בעשייתו וזה אין יכול להסדיר על הכוס ועל תירוץ ראשון קשה מאי פריך מה ממעט (בליל שני דחנוכה), תפשוט דממעט זמן דהא בלילה שנייה הרואה מברך א׳ ואי ממעט נס, א״כ המדליק מברך בליל שני להדליק ושהחיינו וא*כ איך יכול הרואה לברך א׳?, נס איא לברך כיון דהעושה לא מברך חך ברכה כמיש התום־ ולהדליק פשיטא דלא, ושהחיינו לדברי המהרשיל אין שייך בלא ברכה אחרת אע־כ דממעט זמן והרואה מברך נס וצ״ע". שלפי ה גבו ריס על הרי״ף בם׳ במה מדליקין "ומי שלא בירך ביום ראשון . נערך שהחיינו ביום ב׳ או בשאר הימים כל שעה שהוא מדליק תחילה או שהוא רואה תחילה שכל מצוד. הבאה עליו משנה לשנה צריך לברך עליה שהחיינו בתחילת עשייתה כמו שביאר מז״ה בפסקו. מנילה מנילי ד. עיי, תוס׳ חייב אדם־ לקרות ה ר איש "ד. היה או׳ דת דל אע*פ שבירך זמן בלילה חוזר ומכרך זמן : אף ביום דעיקר קדאתה הוה ביום יותר מכלילה דהכי משמע לשמן דקרא אקרא יומם אע*פ שלילה לא דומיה לי וקראתי בלילה... וחנן לקמן כ: כל היום כשר לקמת את המנילד. קתני וכל הלילה כשרה לקדאת מנילה לא קתני . . . ועוד מדאמרינן לקמן כא5 מאי מברך מניח ולא קאמר־ בלילה מברך מניח וביום מ״נ. כדקאמר נבי נר חנוכה יומא קטא מברך טרח וכד אלמא משמע דטנ״ח מברך ביום ובלילה