Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 31

27 אשתו זכר או׳ ברוך הטוב והמטיב והוא שאיכא אשתו בהד׳. . . בנה בית חדש וקנה כלים חדשים וכר אר׳ הונא לא שנו אלא שאין לו ביוצא בהן אבל יש לו כיוצא בהן א׳צ לכרך ור׳ יוחנן אשר אפי׳ יש לו ביוצא בהן צריך לברך — ופלוגתא כעין זה מצעו בתום׳ בין ר׳מ ור׳י, ובירושלמי שבת כג. אר׳ יודא יום ראשון הרואה (נר חנוכה) מכרך שתים ומדליק מברך ג׳ מכאן ואילך מדליק מברך שתים ורואה מברך א׳ — מאי ממעט? ממעט זמן (ברכת הזמן) עיר ובין מ: ואמר רבה בי הוינא בי ר׳ הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בר*ה וביה׳ב כיון דמזמן לזמן אתי אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו תלים לא אמרינן? לא הוה בידה. בי אתיא בי ר׳ יודא אמר אנא אלןרא חדחא נסי אמינא זמן. א״ל רשות לא קא מיבעיא לי, כי קא מיבעיא לי, חובה, מאי? איל רב ושמוא׳ דאמרי תרוייהו אין אומר זמן אלא בשלש תלים — ומסקיבן: והלכתא אומר זמן בר׳ה ויה״ב ואע׳ג דביה׳־כ ליכא כום של קידוש והלבחא זמן אומר אפי׳ בשוק. פסחי׳ קב: . . אמרי: מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן קב: קג. י׳ט שהל להיות אחר השבת רב אמר יקנ׳ה וכו׳ . . מאי הוה עלה? אביי אמר יקזנ״ה ורבא אמר יקנה׳ז, והלכתא כרבא קכא: ר׳ שמלאי איקלע לפדיון הבן. בעו מיני׳ פשיטא על פדון הבן■ אבי הבן מברך, ברוך שהחיינו כהן מברך או אבי הבן מברך, כהן מברך דקמטי הנאה לידיה או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה? לא הוה בידה. אחא שאל בי מדרשא איל אבי הבן מברך שתים והלכתא אבי הבן מברך שתים (ועיי׳ בתשוב־ הרמב׳ם תשובה ביו שהבאתי למעלה) סוכה מו. מיתיבי העושה לולב אומר ברוך שהחיינו, נטלו לצאת מ או׳ ברוך . . על נטילת לולב; העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שד,היינו נכנם לישב בה אומר . . לישב בסוכה מ ו. ת׳ר העושה סוכה לעצמו . . היתד, עשוייה ועומדת אס יכול לחדש בה דבר מברך ואם לאו לבשנכנס לישב בה מברך שתים. אר׳ אשי חזינא ליה לד כהנא דקאמר להו לבולהו אכסא דקידושא מ ז. אר׳ יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים ומן בשביעי של פסח.. שמיני רגל בפני עצמו הוא . * . ומסקינן מאי הוה עלה? ר׳ נחמן אמר אומרים זמן בשמיני של חג ור׳ ששת אמר אין אומרים זמן בשמיני של חג והלכתא אומרים זמן בשמיני של חג. תניא מותי׳ דר׳ נחמן שמיני רגל בפני עצמו לענין פדר קש׳ב נו. איתמר רב אמר סובה ואח*כ זמן — חיובא דיומא עדיף — רבה ב״ב חנה אמר זמן ואח־כ סוכה — תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם!... והלכתא סוכה ואח*כ זמן(ולדידן יש חילוק בין יום א׳ ליום שני) ועיי׳ תוספתא וירושלמי מגיל׳ כא: לפניה (לפני קריאת המגילה) מאי מברך? ר׳ ששת מקטרזיא איקלע לקמי׳ דר׳ אשי ובריך מנ׳ח (מקרא מגילה, נימים, שהחיינו)