Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 30

26 ויותר ברווין דני’ הרץ בסד דסוכה דיה "וכתבו בתום," דכתב ולי נראה בשד,חיינו דמצות מק תלי בדמוכח בסוף פ׳ בבל מעדבין דאמרינן בדד, ויה׳ב דכיון דמזמן לזמן קאתי אומד עלייתו ומן הלכך סוכה ולולב ומקרא מגילה מזמן לזמן קאתו ופדיון הבן אע*ג דלאו מזק לזמן קאתי אפ׳ה כיון שהיא מצוד, תלויה בזמן ל' יום של תינוק . " שפיר שייך לברוכי ביד, שהחיינו אבל תפלין ומילה לא תלו בזמן והלל של ב׳ י״ט נמי אע׳ג דתלי בזק ביק שתקנו לומר על כל צרה וצרה שלא תבא על הצבור אין זמנו קבוע וצ׳ע לפ׳ז למה אין מברבין זמן על ספירת העומר וראיתי מי שכתב שאם לא ספר בלילה לא יספור ביום כדתנן כל הלילה כשר לספירת העומר משמע דהא ביום לא יצא ומשום הבי לא אמרינן ביה זמן. המרדבי נדד ־ חמה סי׳ תש׳סט והאימא לא מברכינן שהחיינו אעשיית סוכה כמו שעשו בימי החכמי־ התנאים ואמוראים וי׳ל לפי שאז כל א־ וא׳ עשה לעצמו לפיכך היה מברך אבל עתה שאחד עשה לק׳ אין ניאד, שיברך העושה והשאר לא ינדבו וסומבין אהא דאמרינן בס׳ לולב וערבה ר׳ כהנא מסדר להו אכסא דברכתא ובן עמא דבר. ודמי1 הסמ״ג בל מצוה ומצור. שבאה וחוזרת בזמנה כמו שופר לולב סוכה מגילה הנובה ובל בל מצוד, ומצור, שאינה תדדה שוה למצוה שחוזרת בזמנה וכגון פדיון הבן (אבל מילה יותר תדירא מפדיון ולכך אין מברכין בד,ז*מ) אבודדהם כלבו ש*ך י*ד כח פרי חדש הל׳ כיסוי דם וז*ל ה מה רש* ל סוכה מו בי אין שייך שהחיינו היכא דלא שייך ברכה אחרת* וחולק עליו המהרש״א ודל ודאי דמצינו ברכת שהחיינו שפיר בלא ברכה אחרת וכנון בדואר, חבירו לאחר לי יום - אבל לענ*ד יש לומר רהטהרש׳ל כיון רק אבהדמ שהיא חיבר, — ובבהז״ט של מצור, שפיר יש לומר דאינה נאמרת אא־כ סמוכה לחברתה מי מברך? העושה המצוד, — אבל גם כן הרואה נר חנוכה; הנהנה — אבל נם כן הסומר» המברך מברך לעצמו — וגם מוצא את אחרים (קידוש, שופר, מגילה); שנים המחיובים לברך שהח׳ מברכין הטוב והמטב האבל אינו מברך שד,ח׳ וכן נמי בספירה ובין המצרים ברכת הזמן בתלמוד ברבו׳ לו: דתניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים או׳ ברוך שהחיינו ובו־ עי׳ מנחות עה: נח: אריב־ל הרואה את חבירו לאחר ל־ יום אומר ברוך שהחיינו נח: ד׳ פפא וד׳ הונא ברי־ דר׳ יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה בר׳ חנינא בד׳ דר׳ איקא א*ל בהדי דחזינך בריכינא עלך תרתי: ברוך אשר חלק מחכמתו ליריאיו ושהחיינו.. ברבו׳ נט: תניא בנד. בית חדש וקנה כלים חדשים או־ ברוך שהחיינו. . שלו ושל אחרים אומר הטוב והמטיב ... קצרו של דבר על שלו הוא אוי ברוך שהחיינו וקיימנו על שלו ועל של חבירו או׳ ברוך הטוב והמטיב . . ילדה