Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 25

21 דב״ש היא מתני׳ עירובין נא היא דב״ש עירובין וד היא דב״ש שקלים א3 גזיר הד דב״ש עדיו׳ (3 ) ד יעקב דרומאי בעו סוכה נה \ ובבבלי יבמות קכב. איתא: הא קמ״ל דאי משכחא סתמת דאין משיאץ (ע״ם בת קול) — ב״ש היא (ואינה הלכה) (ומכאן משמע דאם אוקי הש״ס סתמא כב״ש — מדחהו מהלכה) .XVIII וכל הנהו המחלוקת שזכרנו ער הנה הן בעינן הלכה אבל מצאנו ג״כ זעיר שם זעיר שם שחולקין ב״ש וב״ה בדבר אגדה בפירוש הפסוק בלי נפקא מינה לדינא. וכן מצאתי בפסיקתא רבתי פד. "כבשים" בש־א שכובשים עונותיזע של ישרא׳ .. בה״א.. שהם מכבסים עונותיהם של ישרא׳ וכן איתא פסיקתא דר׳ב פרשה ו. אבל מחלוקות כזו מועטים הם ויקרים במציאות. אבל יש עוד פלונתות אחרות נ״כ כאין דברי אגדה בענינים העומדים ברומו של עולם אשר שני בתים הללו היו מתווכחים ומתפלפלים עליהם. הן הנה ענייני מעשה בראשית, בדית שמים וארץ, מחשבת ומעשה הבורא ובריית האדם 1) גרסינן בחגיגה יג. ת״ר בש״א שמים נבראו תחילה ואח״כ נבראת הארץ שנא׳.. בה״א ארץ נבראת תחילה ואח״כ שמים וכר׳ ושקלו ומרו וכל א׳ מביא ראיות לדבריו (במם׳ תמיד לג. הובא המימרא בלי להזכיר ב־ש וב״ה והוא א׳ מהדברים ששאל ^כסנרום את זקנו הננד) ובירושלמי חגיגה בא מוסיף בזה הלשון: אר שמעון בן יוחאי תמה אני היאך נחלקו אבות העולם על בריית העולם, שאני אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כלפס זה וכר ובקצת שינויים המאמר מובא במדרש רבה בראשית א ויקרא יד לי ובסו" שמוא׳ הא ופרקי דר״א יח מצינו זה הלשון.. נכנם תחרות ביניהם על הדבר הוד. עד ששרתה שכינה ביניהם והסכימו ז*ו עם י*ו ששניהם נבראו בשעה א׳ וברנע א׳ ובראשית רבה יבז ארץ ושמים שני דברים הן הן איקר ברייתו של עולם ושהו ג׳ ימים וננמרה מלאכתן ברביעי שמים בראשון כב״ש ושהו ג־ ימים .. 2) ב״שא מחשבה בלילה ומעשה ביום ובה״א מחשבה ומעשה ביום, אר׳ שמעון בן יוחאי תמה אני איך נחלקי אבות העולם ב״ש וב״ה על בריית שמים וארץ ובו' בראשית רבה יג 3) ב״ש וב״ה בש״א לא כשם שיצירתו בעוה״ז כך יצירתו לעוה״ב בעוה״ז מתחיל בעיר ובשר וכר בראשית רבה ז 4) ולסוף דברי אציין פלונתא דב״ש וב״ד. גדול הערך בענין תכלית בריית האדם וחייו בעוה״ז; ת״ר שני שנים ומחצה נחלקו ב״ש וב״ה הללו אומרי׳ נוה לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אר נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא •נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא — עכשיו שנברא יפשפש במעשי ואמרי לה ימשמש במעשיו!