Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 22

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
XVII. (1926)
Date
1926-01-01
Page
– (sequence 22)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
63% known words query
IRI
…/3486266-3486307--6443-3492818
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

18 לדב״ש — ואעם־ב ב״ש .עשו כדבריהם וב״ה עשו כדבריהם ושניהם לא באו לידי קילקול אלא נהנו אמת ושלום ביניהם ולדברי הבבלי מודיעים איש את אחיו מה שאירע ועי״ב רתקו את תכירו מן העבירה ולדברי הירושלמי הקב״ח משמרן שלא באו לידי הקלה (קידושין אא) ובפירוש איתמר בירושלמי יבמות או "אילו ואילו כהלכה היו עושין־ אבל לא הכריתו זה את זה לעשות כדברי עצמו אלא •עד שלא בא מעשה אצל ב״ה היו ב״ש נונעין בו, משבא מעשה אצל ב״ה לא חיו ב״ש נונעין בו(ירושלמי קידושין אא) ולבן נלע־ד תם לאחר הב״ק אין דברי ב־ש נרחץ לנמרי מהלכחא והעושה בחומריהק עושה — ואפי־ לב״ה! ומציגו בהדי׳ בתום׳ מע־ש נטו והלכה כדב־ש ובספרי כי תצא *נדילים" ומדרש תנאים כביב ובמתני׳ דמאי וו •וצנועי ב״ה נוהנין בדב״ש" .XV ומן התנאים שחיו לאחר הב־ק (ונראה שהב״ק היה קודם ר״ט או בזמנו הואיל ואמרו לו חביריו "כדי היית לחוב) מצאנו נוהגים כב״ש: ר׳ ליעוד שנקרא בעלמא ,.שמותי" דהיינו מתלמידי שמאי (והפירוש המילה ..שמותי" מלשון משמתינן ליה, דהא ברכוהו כדאיתא בהזהב נט אינו מחוור. ועיי׳ בתום׳ נדה ז: ד״ה שמותי שכתבו כן ננד רי׳שי — אבל שבת קל: פיר״שי נם כן שמותי היינו תלמיד שמאי ומביא הירושלמי). וראיה ברורה דר׳ ליעזר מתלמידי ב־ש הוה, היא התום׳ דעדיות בב וז״ל כ״ד דברים מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה... ביצה שנולדה בי״ט אחרים או׳ משום ר׳ ליעזר תיאכל היא ואמה (והיינו ב״ש) וכן מוכח בהדי׳ מכמה מקומות בירושלמי דמקשי דברי ר׳ ליעזד אדב״ש ביצה אד ח (מובא בתום׳ ביצה לד: "ואומר") וכינוי "שמותי" מצען בכמה מקומות בנון בבלי נדה ז: שבת קל ז ירושלמי שביעית טו יבמות ינו תרימות הד — וכן מצעו בתום׳ שקלים ניו ר׳ ליעזר או׳ כדב״ש רע״א כדב״ה, ערכין דה ר׳ ליעזר או׳ כדב״ש ר׳ יהושע כדב״ה וה״ק בפרק קמא דשבת ד״ה *איר הונא הלכה׳ כתב דר״א שמותי היינו מתלמיד• ב״ש כדמוכח בהדי׳ בירושלמי בפ״ק דביצה הלכה ד, דאע״ג דר׳ ליעזר תלמידו של ר׳ יוחנן בן זכאי היה, ור׳ יוחנן תלמידו של הלל בדאיחא בפרק יש נוחלין (קלד.) שמא חזר ושימש את שמאי או א׳ מתלמידיו או שחזר ונמנה עמהם (ועיי׳ בס׳ יבין שמועה על הליכות עולם סימן(רמא רמב) ר׳ נמלעי מחני׳ ביצה בו נ׳ דברים ר״ג מחמיר כב״ש שבת אט נוהנין היו בית אבא (מחמירין בב״ש) ר מרפון מתני־ ברטת אג המיתי לקרות כב״ש; ירושלמי שביעית ת וכן םנהדרין יאד: באילין תרתין מילייהן (ק״ש ושביעית) נהג ר״ט כב״ש וסכין(בא לידי סכנה)

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.