Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1926-01-01 · XVII. (1926) · page 18

14 nta המקומות אשר הוזכרו בהם קולי ב־ע וחומרי ב־ח: מתני׳ שביעית ת (ר, יודא או,..) חולין חא (אר־ יוסי) ידים גה (ושיא..) עדיות דא עד י3(והן כד דברים עיי׳ בהראיבד סוף הפרק) עדיות הא (ר־ יודא או׳ ו דברים) ד,כ (ר׳ יוסי או׳ ו דברים) הג (ר׳ ישמעא, או ג דברים) עדיות הה (ר־ אליעזר׳ או׳ ב דברים תום׳ עדיות בב (ביד דברים מקולי ביש ומחומרי ב״ה — ובירושל׳ זה המאמר בשם ר' מאיר) עדיות בה (ר־ יודא או׳ ה׳..) בו (רא״בי דבר אחד= זבחי׳ דט) בז (רש או׳ נ דברים) בח (ר׳אליעזר או׳ ב דברים); חולין חג (אר. יוסי) ספרא בהר פוא (ר יודא או־) בבלי שבת עז. (ריודא או־ ו דברים) מנילה ז. (רישא קהלת ובו‘) יבמות בזז. (אבא שאול או׳..) ליתני גנו קולי 3־ש יומא פ. זבחים לחז חולין נ3: א־כ היל מקולי 3״ם: בבורות ל: ערכין בז: חולין קה. למא לא מניתא מקולי 3יש נרושלמי שביעית אח יומא ח3 כן היא מתני׳ דל כן היא מתני׳ מקולי 3*ש עירובין וד יבמות וו .xiii יה דבר וענין בפני עצמו בק הדברים שחלקו בהן ביש וביה הן י״ח דבר אשר ננזרו ע*פ דעתן של ביש בעליית חנני׳ בן חזקי׳ בן נרון. ובלשון קצרה םי6ר לנו המשנה שבת אד .נמנו ורבו ביש על ביה וייח דבר נזרו בו ביום*. אותן י״ח דבר נתקבלו להלכה רק אחר מחלוקת בדולר. וחזקה. שני מפלגות אלו ביש וביה עמדו זה כנגד זה וחרב פיפיות בידם וחרבות ורמחים כלשון הירושלמי שבת אד אבל זה ודאי לאו דווקא ונראה בלשון גוזמא מה שסיפר ר יהושע אונייא שהיו תלמידי ביש הורנין בתלמידי ביה ורק דבר זה בא להשמיענו שהיו מתקנאים בקנאה גדולה לנצח את חביריהם. תה היום היה נדול ערך בדברי ימי ישרא־ ובאמת גרסינן בתום׳ שבת איז אותו היום היה קשה לישרא־ ביום שנעשה בו הענל כי באותו היום לדברי ר׳ אליעזר נדשו סאה לדברי ד* יהושע מחקו סאה, שבזמן שהמאה מלאה אדם נותן לתוכה, סוף שמוצאין ממה שבתוכה. ושני דיעות של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ממאיימים היטיב עם שמתן של אותן התנאים. ר׳ אליעזר השמותי דורש אותה לשבח כי הנזירות הללו הם סייג לדית ודית צריכן להם, ובעין יפה נדשואת המאה, ור׳ יהושע, מתלמידי ביה דזדש אוחד. לגנאי: החבית היתד. בבר מלאה והם הוסיפו ונתנו לתוכה דברים אשר אין בהם צורך כל בך — ובסוף יש לנו להתיירא שמא יפול מן החבית ארצה גם מן הדברים היקרים אשר היו בו בראשונה ונבא להפסד מרובה! וקצת מאותן י־ח גזירות בבר נגזרו מקורם ובאותה שעה נתקבלו. •שמאי והלל נזרו על טומאת ידים ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו נזרו וקבלו מינייהו• וכן יש פלונתא הי נינהו חני ייח נזירות וקבלת ר מאיר מתנגדת לקבלת ר׳ יוסי בעד מחלוקת המניח כלים תחת