Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 223

dort nicht anwendbar. Das alles ergibt sieb ans den kurzen Worten des רא״ש, wenn man sie •gründlich betrachtet; s. dortselbst. Wie ist es aber mit der Tosefta, die doch diesen דין auch auf קרחה anwendet? Darauf ist zu antworten... Da aus unserer Gemara das Gegenteil hervorgeht, wie wir oben nachgewiesen haben, so kann die Tosefta für die Galacha nicht mehr massgebend sein. Die Tatsache allein, dass unsere Gemara die Tosefta gar nicht erwähnt, wo sie zu erwähnen war, gilt allein schon als vollgültige Ablehnung. Die Gemara hat eben in diesem einen Fall gegen B. Jose entschieden oder sie war der Meinung, die Tosefta beruhe auf einer unrichtigen Überlieferung. Ähnlich schreibt der רא״ש Chulin II, 61 2 * 4 5); und auf den רא״ש lässt sich der פסק des Sehulchan Aruch zuzückfübren, vgl. פסקי הרא״ש וטור. Wie lernt nun der ראש מדברים בכל מקום, der Bambam in dieser Sache? Die Erklärer bewahren darüber Stillschweigen. Er der sonst überall im Vordergrund steht, wird hier gar nicht genannt. Ich stelle hier aus Hilchoth Aboda Sara, Perek XII die beiden Halachoth die über unser Thema handeln in einer Parallele einander gegenüber: II alacha 15 Halacha12 ׳ 1) הקורח קרחה על המת לוקה שנאמר ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת 2) אחד ישראל ואחד כהן 8) ששרט על המת אינו לוקה אלא אחת 4) הקודח ארבע או חמש קרחות על מת אחד לוקה כמנין הקרחות 5) והוא שהתרו בו על כל-קרחה וקרחה. 1) השורט שריטה אחת על המת לוקה שנאמר ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם 2) אחד כהן ואחד ישראל 3) שרט שריטה אחת על חמש מתים 4) או חמש שריטות על מת אחד לוקה חמשה 5) והוא שהתרו בו על כל א׳ וא׳. Zunächst eine kleine Bemerkung: die zweite Kolumne Ziffer 3) beginnt mit dem Worte ששרט, das ist ein Druckfehler, es muss natürlich שקרח heissen, wie es in der Amsterdamer Ausgabe steht, denn dipse Halacha handelt doch von קרחה. Ich vermute aber, dass da noch ein weiterer Fehler steckt. Es soll gelesen werden,: - *) Daselbst heisst es: שבל ברייתא שלא הובאה בש״ס לאו דסמכא היא ס, החניך מצוה “1 •משום דקים להו דלא מתנייא בדבי ר׳ חייא ור' אושעיא תס״ח wird die Tosefta als Halacha recipiert, was der מנחת חנךך ®®it Hecht als sehr auffallend bezeichnet.