Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 118

81 Is. Jos. Rebitz, Kandidat der Medizin, liess 1732 eine Disp. de nervor. struct. erscheinen.1). Aber es ist durchaus unsicher, ob er dem Judentum angehört hat. ״Einer von den Schülern der Weisen der Medizin“, der 1765 im benachbarten Berlin als Herausgeber und Konrektor an Maimonides’ Terminologie der Logik *arbeitete, aber von einem Frankfurter Universitätsstudium nichts berichtet — Fürst nennt ihn ״stud. med.a. — war Dob Beer ben Arje Löb ha־Lewi ans Dolginow (östl. von Wilna). Seine Abstammung leitete er von R. Samuel Edels (מהוש״א) ab. Die Edition versah er mit Mendelssohns Kommentar. Auch das Vorwort stammt offensichtlich von Mendelssohn, wenn er auch sich nicht ausdrücklich nennt. Am Ende druckte Dob Beer die ersten zwei Kapitel aus David Nietos p מטה ab. In den בכורי העתים (Wien 1822 S. 42) steht von ihm die Erklärung eines talmudischen Satzes. 2) Bei Zebi Hirsch ben Rabbi M. Glogau ist es noch zweiielhafter, ob er in Frankfurt studiert hat, da er anlässlich seiner literarischen Beiträge für den Meassef Jahrgang 5569 [= 1808/9] ausdrücklich als Berliner Student bezeichnet wird, und dessen Universität im Jahre 1809 eröffnet wurde. Ob er den bürgerlichen Namen Neumann trug, ist fraglich. Sein Vater war vielleicht der Hamburger Sofer Moses ben R. Zebi Hirsch aus Glogau, der 1803 in Altona die Schrift חבל להחיות über Freud und Leid veröffentlichte.s) 0 Steinschneider, in Zeitschr. f. hebr. fiibliogr. XVI11 35 nach Wolf, Bibliotheca hebr. 4/1213 b mit der Bemerk.: ״(Rawitz?)״. Rawitsch Ist hier ebenso ausgeschlossen wie bei Rewitz ״(Rawicz?)“ in desselben Catal. Bodlej. S. 963. 2) Auf dem Titelblatte: הובא לדפוס על ידי אחד מתלמידי חכמי הרפואה דוב בער בן הרבני המופלג מהור״ר אריה ליב הלוי בן הרב הגאון מהור״ר יהודא רליטא בן הרב הגאון [Wissoko Litowsk n. 0. Brzesc 1 ut.] אב״ד דק״ק וויסאקי מהור״ר שמואל ממשפחת מהרש״א ז״ל מק״ק דאלהינב במדינת ליטא. im חתומים וסתומים :התנצלות [sie] היה [Maimonides] אמנם דברי המחבר באשר יתנו בל יודעיו עידיהן לכן מעיין יצא מחכם וגדול אחד מחכם [0»] דורנו להשקו' את הנפש העייפה בעיונית ובשכלית . .. וכבר הובא [Mendelssohn] 'אך פסלות וטעו [vgi. oben 1764] לדפוס ע״י התורני מהור״ר שמשון הקלירי [Mendelssohn] רבות נפלו בראשוני' כאשר כולן יעידון ויגידון וגם ראיתי שהמפרש הוסיף כהיום כהנה וכהנה, כאשר יראה הקורא שציינתי בין ב׳ חצי לבנה כזה( )• Nun folgt die הקדמה Mendelssohns; vgl. noch Zeitschr. f. d. Gesch. d. Jud. in Deutschi. V 159. 8) Steinschneider, Catal. Bodlej. S. 2060, 1822, Monatsschrift 1902 S. 475, Grunwald, Mitt. der Gesellsch. f. jüd. Volksk. XIV 41 f. $ Jahrbuch der J L, G. XVI.