Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 46

9 Für den Legitimierten kam der Morenutitel in Gebrauch, vermutlich in Anlehnung des talinudischen Ausdruckes1 *); ד יהודה מודינו 2דבר נשיאה הוה), den Rappaport3) mit ״Chacham״ identifiziert4). Chacham aber war der Stadtrabbiner im Sinne der Amtswürde, der, wie Raschi 5) berichtet, rituelle Fragen zu entscheiden hatte 6). In diesem Sinne wurde auch im Mittelalter, wie übrigens heute noch bei den Portugiesen, nicht — wie Welesz7) glaubt —, der 8חבר העיר), sondern der Rabbiner, רב, mit ״Chacham“ identifiziert9). x) Menachoth 104a, J. Sabbath 8,1 (ed. Krotoscbin, S. 11b), Schekalim 3,2 (S. 9a), und 8,1 (S. 21b). Siehe Raschi Menachoth z. St. *) Wenn wir auch nicht S. D. Luzzatos diesbezüglicher Ausführung beistimmen, wollen wir sie dennoch hier in extenso mitteilen. ln seinem Werke בתולת בת יהורה. Prag 1840, s. 111, sagt er: .,...בכל אגרות הדיואן הזה מלת סרנו כתובה תמיד בלא וי״ו אהר המ״ם; נם בקצת מקומות מן הדיואן הזה התבה מנוקדת (בהשמטת סוף התכה). ותמיר < קמץ תהת המ״ם (?!ל). ומכאן יש ללמוד כי מה שנוהגים לומר ולכתוב מורנו ־אינו אלא טעות, כי אין המלה מלשון הוראה׳ אלא לשון מרות ואדנות׳ והמליצה ילקוחה מן המליצה הארמית מך נ א ך ר ב נא׳ והאשכנזים אשר אינם מבדילים ומזה נשתרבב ,Marenu במקום Morenu בקריאתם בין קמץ רחב לחטוף אסרו "שבוש לכתוב מורנו בוי״ו׳ ולחשוב שהוא לשון הוראה; וקרוב לזה הוא מה שכותבים הפטורה במקום הקטרה• ועיקר גדול הוא בענינים כאלה נסח הספרים העתיקים, כי מתוכם תתברר לני קריאת הקדמונים• לדוגמא בראותנו בבל הספרים הקדמונים גאון׳ גאונים בוי״ו אחת- ולא בשתי ווי״ן, יתברר לנו בי הקריאה היוהנת בכל תפוצות ישראל (גאון, גאונים) היא עתיקה ונכונה, ונסחת נאוון המחודשת, אינה אלא משובשת, ואין לנו לדחות מפניה קבלת אבותינו. ובו', Letzter Satz ist offei.bar gegen Rappaports Ausführung im ״Kerem Chemed“ IV, S. 225, Anm., gerichtet. Vgl. unten S. , Note . 8) ערך מלין, ed. Warschau 1914, II, S. 228. 4) Siehe Tossaphoth Menachoth z. St., Schebuoth 13a, Horioth 13b und Kiduschin 52 b. Falls Morenu und Chacham identische Begriffe sein sollten, wäre anzunehmen, dass R. Jehuda als מוריינא beziehungsweise □□ח der Nachfolger im Amte des R, Meir war, vgl. Horioth 13 b. -) M06d Katan 22b: חכם: ממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה.. c) Vgl. dagegen Isaak Halevy, Doroth Harischonim, Bd. 2, S. 20, Anmerkung 2. 7) Jahrbuch der JLG, Bd. IV, S. 88. 8) Über חבר העיר handelt ausführlich J. Horowitz in der Festschrift zum 70. Geburtstag Jakob Guttmanns, Leipzig 1915, S. 125ff. 9) Vgi. ejos, 11,169b, § 148: אבל אם הוא חכם דהיינו מה שאנו קודאין עתה רב אז הכל קורעין.