Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 45

Cohen aus Korfu1) und Jakob Weil*) berichten, aus dem gleichen Grunde, wie zurzeit des ß. Jehuda Hanassi, die Autorisation wieder eingeführt, um Missbrauchen vorzubeugen und Unbefugten das Handwerk zu legen. Diese Institution sollte, wie dies besonders Jakob Weil8) und David Coben4) betonen, das Publikum gegen jene Unberufene schützen, die sieb als ßabbiner ausgaben, auf ihrem Wanderleben geistliche Funktionen übten. Um diesen Pseudorabbinern kräftig entgegenzutreten, erklärte Jakob Weil, wie später übrigens auch David Cohen aus Korfu, die von einem nichtautorisierten Gelehrten vollzogenen Trauungen und Ehescheidungen für .(5 ungültig ״הסמיכה הנהוגה בזמן הזה מגדולי :22,10 .David Cohen, Rga., Nr (י עולם היא משום ראי באיסור והיתר׳ מאן דלא גמיר יעשה תורתנו פלסתר. ויאכיל מאכלות אסורות• ולטמאות יאמר טהורות, בעינים עורות, ופי זרות, דובר שקרים, ירבה ממזרים, יפיל חללים, צלמות ולא סדרים, ולא יאבה ד' סלוח לעושים עצמם כאחד החברים, והם המורים, ואי בדיני ממנות מאן דלא גמור פסול לרון ודינו אינו דין.ומטעם זה נהגו הסמיכה להודיע לכל דאיניש דגמיר הוא ותלמיד שהגיע להוראה הוא, וכדאי הוא למעבר שליחותייהו דקמאי דא״י. וכל זה מפני שבעונותינו שרבו תלמידים שלא שמשו כל צרכן מתעטפין בטלית של רבם ונוטלין שררה לעצמן לישב על כסא ההוראות, ולחכם יאמרו הלאות, ויולידו כל הרעות, ■והרשות נחונה לכל, לכן הסכימו להסמיך לאנשים הראוים להוראה לקראם בשם הרב רבי, ומזה;ידע לכל רכל מי שאינו מוסמך דהיינו שיש לו רשות להורות לאו בר הכי הוא ואין לסמוך עליו אא״כ יהיה ידוע לכל דנברא רבא הוא, ומצד ענותנותו אינו מבקש גדולות או משום דהוי קביל וקיים או מטעמים אחרים, וכש״כ בדורנו זה שבעונותינו שרבי יש אנשים שלא שמשו כלל אלא שעסקו בחכמות חצונות ומכריזים ואומרים חכמים אנחנו ותורת ד' אתם... ובעלי בתים נותנים להם אמנה עם היות כי ציר בפיהם... ראוי לגדור ולאמר שלא כל הרוצה ליטול את השם יטיל אלא יחירי הדור וסגוליה וזה יודע על פי הסמיכה... בזמננו זה מאן דאית ליה רשותא להורות קורין לו מ ה ר" ר הואיל ועלה לגדולה שאץ גדולה ממנה בזמננו זה." 2) Rga. Nr. 163, und Josef Kolon, Rga. Nr. 164. Jakob Weil geisselt die Zustände seiner Zeit mit folgenden Worten: ״Es gibt manche Rabbiner, welche kaum den Talmud gründlich verstehen und sich doch herausnehmen, mit der Krone des Rabbinats hofarfig zu tun, aus Ehrgeiz, um an der Spitze zu stehen, oder aus Gewinnsucht. Sie sind baar aller jener Tugenden, welche der Talmud von seinen Jüngern verlangt. Einige uuter ihnen lassen sich gar Vergehungen zu Sch olden kommen, wodurch sie in üblen Leumund kommen und den Namen Gottes entweihen.“ Vgl. Graetz, Gesch., Bd. 8*, S. 209. s) Rga. a. a. 0. Jakob Weil eifert hier besonders gegen die Bettelrabbiner. 4) Rga. a. a. 0. vgl. auch unten, S. 10 Note 4 u. S. 43. 6) Vgl. u. a. auch oben, S. 4, Fussnote 3.