Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 42

5 Autorisierten wurde gewiss, wie es schon zur Zeit des Talmuds und der Gaonim üblich war1), zuweilen ein schriftliches Befähigungs- Zeugnis ausgehändigt. Selbstverständlich hat diese Autorisation נטילת רשות nichts mit der Ordination סמיכה der Alten gemein. Die Autorisation hat ndr die Bedeutuug, dass der Schüler die Fähigkeit besitze, in religiösen Angelegenheiten die richtige Entscheidung zu treffen, wozu eigejatlieb — in Gegensatz zur Semicha — jeder Lehrer seinen Schüler autorisieren konnte2). Um der Autorisation mehr Glanz zu v£rleihen, nannte man sie im Mittelalter* und in gewissen Gegenden! heute noch, Semicha. So erzählte auch u. a. Benjamin der Reisende (Massaoth Benjamin), dass der Exilareh in Bagdad ״den verscbiedenen Gemeinden die Erlaubnis erteilt, Rabbiner und Chasanim anzustellen; denn diese kommen zu ihm. um von ihm die Ordination (Semicha) und Autorisation (Reschutha).... zu empfangen*. Aber auch in talmudischer Zeit nannte man zuweilen die Einsetzung in das Amt oder die Befähigung für dasselbe: Semicha3). Doch waren וקרי ליה רבי ויהבין ליה־רשוחא למידן רעי קנסות וכוי, ▼gi־ das Sendschreiben des Scherira Gaon, Arueh, s. v. אביו und חיבור יפה מהישועה, ®d. Pressburg, p. 18 a, s. v. שאלוני. 1) Die Misehna Moed Katan 18b sagt, dass man אגרות רשות den Halbfeiertagen schreiben dürfe. Der Talmud jeruschalmi (vgl. Tossafoth z. St., s, v. ואגרות רשות, auch Alfasi, Maimonides (Misehnakommentar) und Ascheri übersetzen אגרות רשות mit ״Privatkorrespondenz“, während die Gaonim, wie auch Raschi und Tossafoth z. St. (nach der Auflassung des קרבן נתנאל) ebenso ר״ן z. St. אגרות רשות mit dem vom Patriarchen bezw. vom Exilarchen ausgestellten Ordinationsbezw. Autorisations-Diplom identifizieren. Vgl. auch S. Buber’s Edition des ספר האורח, Lemberg 1905, S. 86, :הערה י“ך עוד הביא בעל שבלי הלקט (סי' רכ״ה) רב נחשון גאין ז״ל סי' בתשובותיו. בך אמר אדונינו מר רבי יצהק גאון ז״ל אגרות של רשות (שמותר לכתבן בחוה״ט) כתב שכותב ריש נלותא ונותן לו רשות לילך וללמוד לישראל איסור והיתר ולהורות להן דברי תורה ושמו בלשון ארמית פיתקא דדיינותא עכ״ל. וראיתי כי נם בר,"נ ה' מועד (דפוס וויניצא מ״א ע״ג) הביא ואגרות של רשות, ומפרשין רבנן אגרות של רשות פסקא דרשואתה׳ וכן מבואר בשו״ת הגאונים זברון לראשונים (ברלין תימ״ז) סי‘ ק״פ ע״ש." Vgi.שיטת ריב״ב m Aifassi, ed. Rom, z. st.: ״ומר רב צדוק בתב אגרות של רשות — אגרות שכותבין ב״ד הגדול למי שממנין אותו דיין בעיר אחרת - Vgl. auch Sanhedrin 5 a. 2) Vgl. Tossafoth Sanhedrin 5a, s. v. נקיטנא. s) Vgl. Pessachim 49 a, Chulin 124 b, J. Sanhedrin 1,3: קריין לממית pH .סמיכותא