Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 33

30 נראיתם את הפלשתי, נם אויביו ישלים עמו1) זה פרעה הרשע דכת־ ביה אמ אויב ארדוף «שיג2 *) מפני שאם׳ וגם את ישראל לא אשל,3): עיא) (ע־ רף) אמרה כגסת ישראל לפני הקב־ה אני ישנה «ן-הקרבנות ולבי ער4) ממצי וצד. אני ישנה ממצ־ וצד ולבו[י] ער לעשותן אני ישנה מן הקץ ולבי ער מן הגאולה אני ישנה מן הנאולה ולבו שלהקב׳יה ער בנאלתינו5 *). קול דודי דופק*) זה משה בשעה שאמי לישראל לקבל התורה. תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים חאוה באה7). תות׳ ממש׳ זה שהוא מארם אשה ונוטלה לאחר זמן ועץ חיים תאור. באה זה שהוא מארם אשה ונוטלה מיד. דא זה דוד שנמשח ומלך לאחר שתי שנים. ועץ חיים תאוה באה זה שאול שנמשח ומלך מיד בזכות מי בזכות תורה ומעשים טובים שהיו בידו שהיה עניו שהיה שפל רוח שהיה אוכל חולין בטהרה וששקל כבוד עבדו ככבוד עצמו ושהיה מבזבז את ממונו בשביל לחום על ממונן שלישראל8): *) שם הנוסחא אתו¬ *) שמות ט״ו טי• י) שם ה‘ ב‘. תנחומא בשלח ל¬ 4) שה״ש ה׳ ב‘• ") שה״ש רבה ה‘ בי¬ *) שה״ש ה' ב,- ’) משלי י'נ י׳ב• 8) פסיקתא דרב כהנא מ״ד ע״א•