Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 32

29 דבר׳ ליע׳ זו תורה. חק' ומש׳ לישר׳ לא עשה כן לכל נוי1) לא נתן התורה אלא לבניו: ס״ט) (ע׳ רעיד) בונה ירושל׳ ייי בביאת הגואל נדתי ישראל יכני בהקהל עמים יהדיו. הרופא לשבורי לב שהם שבורי לב במלחמת הגוף. ומחבש לעצבותם בנפש השלמה. מונה מס׳ לכור כדי לעשות כל איש מלאכתו. לכולם ש׳ יקרא לזה צדק לזה נוגה לזו חמה לזה כסיל. גדול ייי במעשיו המחוכמים2 *): עי) (ע׳ רע״ח) הריעו לאלהי יעק׳ בראש השנה. שאו זמרה ותנו תוף בחנים ובמועדים. כנור נעים עם נבל בבית חתנים. תקעו בחדש שופר ביום הכפר. בכסא ליום חגינו בכסא הנפשות השליטות להשגה כי הק לישראל אלו,השבתות. משפט לאלה׳ יעקב שהעמיד שופטים בארץ. עדות ביהוסף שמו העיד הקב״ה ליוסף שהוא נאמן בצאתו על אp מצר׳ שכרו על שמנע עצמו מן העבירה יצא על אp מצר׳. שפת לא ידע׳ אש׳. שהיו מצרים עלנים הסירותי מם׳ שכמו אלו ישראל. וכפיו מדוד תעברנה זה עמרם. בצרה קראת ואחלצך זה משה שנ׳ מה תצי אלי דבר אל, בני ישראל וים׳. אענך בס׳ דע׳- כשסגר הים לפניהם. אבח׳ על מי מרי סל־ על מה שהמרו. שמע עמי ואעירה בך ישראל אם תקבל עליך עול תורה. אם תשמע לי במצות עשה. לא יהיה לך אל זר אם תשמור מצות לא תעשה. ולא תשתחוה לאל נכר אם תקבל אזהרת חכמי אנכי ייי אלה' אם תשיג החכמה. הרחב פיך ואט׳ אם תסכים לשמועה. ולא שמע עמי לקולי במעשה העגל ישראל לא אבה לי שלא שמרו אלא שבח אחת. ואשלחהו בשר לבם בגלות ראשונה. ילכו במועצ׳ בגלות שניה. לו עטי שומע לי בתשובה ומעשים טובים. ישראל בדר׳ יהל׳ בצדקה ובקור חולים וקבירת מתים. כמעט אויביהם אכג׳ ועל צרי׳ אשי׳ ידי*) אלו מלכות אדום וישמעאל. תני אם רעב שאנך (!) האכילהו לחם4). אם ראית אדם שיצרו מתגבר עליו ומתקשה לדבר עבירה האכילהו מלחמה שלתורה ואם צמא השקהו מים5) ממימה שדתו׳ למה כי נחלים אתה חותה על ראשו למה וייי ישלם לך6) ישלם לך הינו דאמרי רבנן7) אם פגע בך מנוול זה כליהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח שנ׳ הוי כל צמא לכו למים8 * *) וכת׳ אבנים שחקו מים "). ואם ברזל הוא מתפוצץ שני הלא כה דברי נאום ייי כאש וכפטיש חזק יפוצץ סלע 1#). ורבנן אמרי ברצות ייי דרכי איש11) אלו ישראל שני וכל איש ישראל י) תהלים קמ״ז י״ב עד סוף המזמזר- *) שם מםסוק ב‘ עד ה‘ ועד בכלל• י במקרא גדול אדונינו. ") שס ס״א ב' עד ט״ו• וער בכלל¬ 4) משליכ״הכ״א• ‘) שם ב״ה כ״ב• •) שם. ’) סוכה נ״ב ע״ב ושם הגירמא תנא רבי רבי ישמעאל אם פנע בך מנוול זה משכהו לבהמ״ד• ") ישעיה נ״ה א׳ י) איוב י״ד י״ט. ") ירמיה כ׳ג כ״ט בשינויים. ") משלי ט״ז ז׳•