Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XVI. (1924)
- Date
- 1924-01-01
- Page
- – (sequence 31)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/3486266-3486309--6091-3492465- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
בי׳ קד* *) בתורה לשמד. ייי צב׳ אשרי אדם בוט׳ בך2) בעת ניאת היסורין אשרי יושבי ביתיך אלו אהלי החכמה. עוד יה־ ס,3) כשמסדרין אותה ברבים: ם*ה) (ע׳ ע־ר) טוב להודות לייי בשעה שיצאו ישראל ממעי ולומי לשמ׳ עליון בקריעת ים סוף. עלי עשור ועלי נבל ע׳ הג־ בכינור על הריגת סיחון ועוג. בי שמח־ ייי בםע׳ בנתינת התורה. במעשה ידיך ארנן במן ובשליו. מה נדלו מעשיך ייי בהטרע מאחד ושלשים מלך. מאד עמ׳ מחש׳ במלחמת סיסרא. איש בער לא ידע זה אחאב. וכסיל לא יבין את ואת זה ירבעם. בפרוח רשעים כמו עשב אלו בני המן. ויציצו כל פעלי און אלו פלשתים. להש׳ עדי עד בימי שמשון. ואתה מרום לעול׳ ייי4) שרוממות לדוד ולזרעו: ם־ו) (ע׳ רע״ב) ברוך אומי ועושה זה מעשה בראש׳. ברוך נתר ומקיים אלו עשרה דבר־ שנבראו בין השמי. ברוך מוש־ ומר׳ לנח ולאשר אתו בתי. ברוך מרחם על p»n בירידת המטר. ב־ מר׳ על הבר־ בהמצא להם מזון. ברוך מעביר אם׳ שהנוף אפל שפל. ומביא אורה השג הנפש לדעה. ברוך מש׳ שכר טוב ליראיו אלו אבות העולם והנביאים והצדיקים. ברוך שאין לפי לא עו׳ ולא שכח׳ ולא כזב. לא עולה כשהוריד המבול. ולא שכחה בדין דור הפלגה. ולא כזב בדין סדום ולא מדמה בדין מצרים. ולא משוא פנים בדין בני אהרן ולא מקח שוחד בדין משה ואהק שלא יכנסו לארץ: ם*ז) (שם) ממצרים גאלתנו ייי אלה׳ כמשמעו. ברעב זנתנו במדבר. ובשבע כלכלתנו בירידת המן. מחרב הצלתנו מחרב עמלק. ומדבר מלטתנו מדבר שהוריד במצ׳. ומחל׳ רעים רבים דליתנו מעשר מכות דכת׳ כל ד,מ׳ אש׳ שט׳ במצ' לא אש׳ על׳.5) ועד הנה עזרו׳ רחמי אפלו בנלות. ולא עזבונו חסדיך בתורה שנתת לנו. על כן איברים שפלנת בנו אלו רמ״ח איברים ונשמה אש׳ נפי באם׳ כמשמעו הן הנה יודו לך בתפלה. ויברכו את שמך בקריאת שמע. על רוב נסי׳ סל׳ שאתה בבל יום לוקח נפשינו ומחזירה לנו: ם־ח) ,(ע־ רע*נ) שבחי ירושל׳ את ייי כשיעלו ישראל לחג. הללי אלהיך ציון במלכות בית דוד. כי חזק ברי׳ שע׳ במלכות שלמה. ברך בניך בקרבך בעבודת כהנים ולדם. השם נבול־ שלם מן המלחמות. חלב חטים ישביעך אלו המנחות. השולח אמרתו אp זו עצה טובה עד מהרה ירוץ דברו אלו הנביאים. הנותן שלג כצמר זו פרעון מן הרשעים. כפור כאפר יפזר מפזר האויבים שלא יתיעצו .על ישראל. משליך קרחו כפיתים על מחנה ארם. לפני קרתו מי יעמוד על עמון ומואב. ישלח דברו וימ׳ זו מלכות בבל. ישי רוחו יזלו מים. בהכנת מלכות ישראל מגיד *) שם כי י*. י) שם פ״ר י״נ• י) שם ם״ר ה‘. *) שם צ״ב ב׳ ער ט׳ ועד בכלל¬ ") שמות ט״ו כ" ו•