Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XVI. (1924)
- Date
- 1924-01-01
- Page
- – (sequence 28)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/3486266-3486309--6088-3492462- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
אוהב הלך והביא הרבה בני אדם והלביש אותם לבושות שחורות מנוולות והלביש אוהבו ביניהן אמרו לו למה אמי אם הלבשתי אותו לבדו לא ניכר שבחו אבל ביניהן יוכר שבחו כך ישראל נתן הקב־ה התורה לישראל ועשה להם נסים כדי שיוכר שבחן מה הוא אום׳ ולכל בני ישראל היה אור בטוש׳1 *). וכת׳ עוטה אור ׳ כשלמה נוטה שמי כידיעה*) יריעה אחת בראתי ובה כמה יריעות לבנה כמחשבת: נ־ו) (ע׳ רט״ה) . . .3) לבדוק המדינה הוא לראות מה יפטרו העם טעם אחת מצאו בעל חנות ... טתחו דלתו ונכנסו עמד בפניהם וכבדם והאכילם מםעודתו אמרו לו מה מלאכתך אמי אני חייט אמי וכמה שכרך אט׳ מזהוב ביום אקחנו סעודה בכל לילה לאחר כך בא הבקר הלכו להם עמד אותו מלך ונזר על כל החייטים שלא לעשות מלאכתם אחר כך באו לאותו חייט בערב ונכנסו אליו טתח להם והאכילם מסעודתו אמרו לו מה היה מעשיך היום אם׳ להם המלך נזר על החייטים שלא יעשו מלאכה ועמד וקללו בשם והיה שומע אחר כך הלכתי ועשיתי מלאכה בטיט עם הבנין ובא לידי זוז שכרי לקחתי בו סעודה הלילה יצאו מעמו ונזר המלך על כל האנשים שלא יעשו מלאכה בטיט הלך אותו האיש ולא מצא מלאכה נעל חנותו עליו מבעוד יום שלא מצא מה יאכל באו אליו לחנותו קלל אותם ואט׳ להן לכו לדרככם מיד הלך המלך והביא לו סעולה ויין כראוי למלאות חסרונו להודיעך שהיה בעל. המשפט: 30) מדרש נ״ז) (ע׳ קפ*ז) מאה שערים אלו שערי חכמה ויש אום׳ מאה ברכות שחייב אדם בכל יום4 * *) אלדי קאלו הן מאה שערי חכמה אחד נשתכח בימי משה ואחד נשתכח בימי יהוש׳ ט׳ וט׳ פנים טמא וט׳ ומי פנים טהור מכאן אמרו תינוקות שהיו בימי דוד היו דורשין את התורה ט׳ ומי פנים טמא וט׳ ום׳ פנים טהור8). נ־ח) (ע׳ קם־ט) דרך רשעים כאם׳ לא ידעו במה יכשלו•) אין לך קשה מבטול תל׳ תורה לעולם אתה מוצא כיון שבטלו התו׳ בימי אחז7) יצאו עליהם אמרו אהרן אחיך היכן הוא אם' להן אלהים ננזו לחיי העולם הבא ולא היו מאסינין לו אמרו לו יודעין אנו בך שאכזרי אתה שמא אט* לפניך דבר שלא כהוגן וקנסח עליו מיתה מה עשה הקב״ה הביא מטתו שלאהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקב״ה אומי הספד ומלאכי השרת עונים אחריו ואומרץ תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב' וי) מיר האמינו ישראל וגמלו לו חסד. ‘) שמות י' כ״נ. י) תהלים ק״ד ב,. *) אולי התיבות החסידות מן הספר היו:• מעשה במלך שהלך. 4) מנחות מ״ג ע״ב, במדבר רבה י״ח י״ז. ') ויקרא רבה כ״ו ב'. קהלת רבה י״ב י״ח׳ וגם ר״ה כ״א ע״ב. ורש״י משלי ח' י״ז. •) משלי ד' י״ט. C בראשית רבה מ״ב ד,. וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו הכל צווחים.