Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 26

הקול קול יעקב1) קאלו בזמן שהתינוקות מצפצפין בבתי כנסיות ובבתי םדד& הקול קול יעק׳ והידים ידי עשו2): נ׳) (שם) ההוא גברא דאשכח בר נש תביר במעוהי מחא אמ׳ ליה אנא׳ מסי לך הב לי מעה כסף אמר ליה אנא אימי לאנשי ביתי דמפתחא מסיר להק עד דהוא ממליל עמיה אפתקעו מעוהי לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה כי העשק יהלל חכם ויאבד לב מתנות3): נ*א) (ע־ רן) מעשה באחד שהניח לו אביו כיסץ זחב בא אחד ואמר יש עמי עצה באלף דינר אני אקח ממך נתן לו אלף ולקח עצה ומה היא *אל תהי בז למעט תתהסר הרבה. בא שני ואמ׳ עצה יש עמי באלף לקח ממנו ומה היא אם אמרו לך אכול בבקר אל תמנע מלאכול בא אחד ואט׳ יש עמי עצה באלף לקח ממנו ומה היא אל תכח לץ פן ישנאך4). הלך אותו האיש והוא ריקם עמד לפני חנות הסופר בא אחד ואמ׳ לסופר כתוב לי שטר במעה זו מאן אמר העני תן לי מעה וכתב לו הלך בשטר אל המלך מצא המלך כתבו יפה הביאו לפניו סופר. יצא המלך לשדה שכח הסופר הקסת שלו הלך להביאה מצא אהד משרי המלך על אשתו שלמלך הרגיש בהן וחזר לאחוריו אמי הנואף זה הולך אל המלך להגיד לו מה עשת קרעה בגדיה לכשבא המלך ובגדיה קרועות אמרה כך וכך עשה בי הסופר נתן לו שטר לאחד מעבדיו ליתן לו כך וכך דינרי זהב וכבר *והו המלך בל מי שבא אליך תחלה חתוך ראשו כשבא הסופר לילך אט׳ לו אחד אכול פת שחרית הלך לאכול קדמו הנואף לראות בהריגתו בא אל העבד קטע ראשו לאחר כן בא הסופר אליו נתן לו הראש ודינרי הזהב הביאם למלך תמה על מעשה זה מיד שאלו והניד לו. איש אמו ואביו תיראו5) גדולה יראה שהיא כננד כל המצות כשם שמורא שמים עדיף כך מורא אב ואם עדיף. אשכחיה אליה למיכאל ואמ׳ ליה עד מה את דמוך אמ׳ ליה ומאי קא נעביד אמ׳ עביד צלותא קדם אלהך וכעא רחמי דייחתון מטרא לאחא אלמא נפש נפש קא מיבעי אמוד כי אמוד כי כל הכא דאתיון בני אנשא לשבחא כי מדרשא דאמרו רבנן עשה לך רב וקנה לך חבר6) שבל רב וחבר שאינו אוהב אמת ומשפיע לחבירו עתיד הוא ליתן את הדין אט׳ מר זוטראאי כלוסא7) דחיק אבאבי ירושלם אט־ להון חיך שברירא*) נפקת עולא עולא לארצופיה משלטא ליה דבי רבא שכל מנרש אתשא משתפרא לעבד ליה רחמנא אי הכי נעביד שכל מה דחשיב למעבד פלן על דעבדו אסיקותא דילא מדתז כנשתיה אימחי ליביה להודעא ית «ן דאולו לבי מדרשא צוחו קמהק דלא אפיקו שכולי עלמא לא אותיבו להון דאי עבר פרשותא דאפיקו צורבא מרבנן *) בראשית כ״ז כ״ב. ’) בראשית רבא ס״ה ט״ז דברי ר׳ אבא בר כהנא. “) קהלת ז׳ ז׳ במקרא ויאבד את לב מתנה. 4) משלי ט' ח'. *) ויקרא י״ט גי. *) ' אבות א'ו'. ז) כלומר אוכלוסא. *) ־ פסחים קי״ב ע״א.