Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 24

ii סומכין העול־ הזה אנו סומכין על מה שנראה בעינינו והעול־,אבא אנו סומכין על הדעה שג׳ ומלאה הארץ דעה את ייי כמ׳ לים מכסים1 * *). לא תאפה חמץ*) החמץ שנזכר כן*) הוא חתיכת הדבר קודם שנחקר אבל הענין שהוא נחתך על פי הדעת אין בו שבוש שאין השבוש בו אלא ממחשבות רעות ומהרהורין והעול׳ הזה דומה למת שאינן מרניש והעול׳ הבא הוא חי שאמי בו ארץ החיים4 *). עלה משה למרום ומצא למלאכים מתופפיס בתופים אמי להן מה טבכם בתפים אלו שאתם מחוללין בהן אמרו מפני שאין איש בא אלינו ועכשיו אנו הורנין אותך אמי להן והלא קראוני מלמעלה שני ויקרא אל משה*) אמרו ואתה הוא שני בך בכל ביתי נאמן הוא6) אמי אני הוא אמרו בו בשלום בא אל המחנה הראשון והיו אוט׳ לו משה עשה חפצך שאתה רצוי מלמעלה ומלמטה שאין העול׳ קיים אלא בזכות תורה שהיא נתונה לך ללמדך שתלט׳ חכמי שהן עוסק׳ בדברי תורה כאלו הקריבו קרבן וכן הוא אומי ובכל מקום מקי מג׳ לשמי ומנחה גדולה (צ״ל טהורה) כי גדול שמי7) כשאט׳ הקב״ה קח את אהרן8) שלח ידו ונמתחה מאה אמה ר׳ אומי שלש מאות ר׳ יודן בשם רב בר בריה דיוסי אוט׳ שלש מאות אלף עד שהניע למצי כיוצא בו ותשלח את אמתה ותקח׳9) עשר אמה נמתחה אמתה. דא שש אמות נמתחה ורבא אמי מאה אמה נמתחה. כיוצא בו שני רשעים שברת10) אל תקרא אלא שרכבת שמשכו שניהן עשרים אמה11): c26 ר־ שמואל. מ״ו) (ע׳ רט־ז) עמדה מלכות יון על ישראל ואמרה להם למה אתם מזכירים יציאת מצד והלא לה כמה שנים משבטלה אמרו להן כשם שנפרע ממצ׳ כך הוא יפרע מכם לא הספיקו לדבר עד שעבר אליהו וצחק עליהן ואט־ הרנינו גדם עמו כי דם עב׳ יקום*1) שהוא נוקם על ישראל מן האומות. למה הן הולכין בדרכן ולעולם אין יצר רע מסתלק מן האומי דכת׳ כי כל נדם ערלים13) ובישראל מה הוא אומי בנים אתם לייי לא תתגודדו14) אל תערכו לנד שלחן15). מותיב ד י) ישעיה י״א ט׳. *) ויקרא ו' י'. •) צ״ל כאן• 4) איוב כ״ח י״ג. ") ויקרא א׳ א,. י) במדבר י״ב ז׳. י) מלאכי א׳ י״א. ") במדבר כ‘ כ״ה. ") שמות ב׳ ה‘. ״') תהלים ג‘ ח‘. ") ברכות נ״ד ע״א. מגילה ט״ו ע״ב. ״) דברים ל״ב מ״ג. ' ") ירמיה ט׳ כ״ה. “) דברים י״ד אי. ") ישעיה ס״ה י״א■ במקרא הערכים.