Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 20

17 עכשו דמו שלעשיר,) לח בקרקע עד שיבא הממית שר וצרפתים כצרוף rot הכסף*) זד. כסף שמכרו בו יוסף שר וימכרו מ׳ בעש׳ כסף?8) ל*נ) (ע׳ דה) דא ולבן שנים1 * * 4 *) זו זכוכית לבגד. ר נטורנאי אוט׳ משחרב בית המקדש שהוא ליהודה בטלו שלש מלאכות שדד, ופרדה וזכוכית לבנה: 20) סומכום. ל־ג) (ע׳ קצ״ה) ויוסף הורד מצרימה9) םוטכום אוט׳ היה ראוי למקרא לומר ירד אלא שהיה יוסף מתפלל שלא ירד ומדת הקב־ה לא כמדת בשר ודם בשר ודם רואה בעינו והקב־ה רואה מה שהוא ראוי להיות אמרה מדת הדין לפני הקב׳ד. יוסף שהוא צדיק נצטער ואחיו שגרמו לא יצטערו מוטב שידונו ברעב ומדת רחמי אומי אחרי רבים להטות6) שלשים מלאכי שרת ירדו עם יוסף למצרים נדול שבכולן הדפניאל וקטן שבכולן חנמיאל עשרה הצילוהו מאשת אדוניו ועשרה העלוהו מבית הסוהר ועשרה הצילוהו מאחיו כשנתודע להן שר ולא עמד איש אתו כהתודע יוסף אל אחיו7) אבל מלאכים עמדו עמהן: 21) ר׳ סימון ♦ ל*ד) (ע׳ רכ״נ) דאט׳ ר סימון ששים הלכות למדתי בפסוק ובש• בשדה טר־8) וכולן נשתכחו ממני ער שהייתי מלמד תינוקות מכאן אתה למד מלמד תינוקות קל מן הקלים מוכר דעתו בקב שטיות וכשהוא מתפלל אין פוחחץ לו שערי רחמיםז9) 22) ר׳ עקיבה. ליה) (ע־ רב) שאל קיסר את ר׳ עקיבה ואמי לו מתי המשיח יבוא אט׳ לו אין המשיח בא בימיך מפני שאתה רשע אט׳ נתחייבת הרינה למלכות אם׳ אין אתה יטל להרגיני ומה אס נזלת שלרבך שלך לא ינזל"‘) מיד קרא לאחד מעבדיו ואם׳ לו פנע בעקי׳ להמיתו עד שהוא מסיח עמו באת רוח סערה והורידה קיסר מכסאו והעבד נחבט על פני הארץ ונשתטה עד שברח ר׳ עקיבה לאחר זמן נתנחם קיסר על מה שעשה ונשבע לר׳ עקיבה ובא לפניו אם־ לו עתה ידעתי כי נדול 1) צ״ל שלשעיר. *) זכריה י״ג ט,. •) בראשית ל״ז כ״ה• 4) שם ם״ט י״ב. י) שם ט״ל א‘. *) שמות כ״ג ב,. י) בראשית מ״ה א'. י) שמות כ״ב לי¬ :•) עיין פרקי דרבינו הקרוש ם׳ ז׳ ט״ו• ") לשון זה קשה להבין וצ״ע.