Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 19

16 נקרת הצור הלכו והראה אותם מקום גבוה ואור יוצא משם על כולן אט׳ דבש וחלב תחת לשונך1) עבידו ליה קרסולא2) ואבעיוהי לבי רב נלותא מאי אחזיתא ומאי אתחוי לך אט׳ להק אני הייתי רועה צאן קטן ביותר ונשאתני רוח שערה לבי ההוא אתרא ושמעתי שם שתי רוחות מספרות אלו אדם יושב בזה המקום נשרף מפני שזה הוא נקרת הצור אזלית בבי רמשא וחוינא לאבא ואמרנא ליה כך עובדא אמי לי בני שמא חלמת חלום זה בלילה קא אשבעני דלא הוד. חלמא ואזל בתראי אשבחיה מלאך מותא וקמליה: כ* •*)ט) (ע׳ רל*ח) פירש נתוניה פן הקנה בים ומצא שם גומה שלמלה גדולה בהר מושקעת אמי לספנים אם אין לכם מלה תמלחו מזה אמרו לו כל האוכל ממלח זה נסמית עינו אמי להן ומה טבו כן אמרו אשתו שללוט טבלה כן וזה שיורה אמי להון ומאיכן ידעתם אמרו לך עמנו הלך עמהן ומצא חור באותה גומה וקול יוצא ותהרין שתי בנות לוט מאביהן*. 3) 08 ר נחמיה איש כפר4) לי) (ע׳ רע) ר נחמיה איש כפר אומי כשאמי יעק׳ ארור אפם כי עז5) נתרעשה הארץ ובכו מלאכי השרת ואמרו עכשו תרע תקלה בשבטים מפני שאין זו ברבה יצתה בת קול ואמרה לא נתקלל אלא יצר רע ואמר אני נבראתי תחלה הורם יצר טוב אני בכור ומה אם ראובן שחטא ונתכפר לו בשביל הבכורה אני שלא חטאתי על אחת כמה וכמה וכיון שאמי יעקי ועבר׳ כי קשתה6) שמח יצר רע ואמי העברה היא שנתקללה: 9!) ר־ נטורנאי,) ליא) (ע׳ קצ״ה) וישחטו שעיר עזים8) ר׳ נטורנאי אומי מאיכן הביאוהו מבית לוט הביאוהו תניא שעיר זה אין לו קמים וכשבא אליהם אמי להם שתי ופשות אתם הותין מלמד שהיא נקבה והיא עברה ומנאלן דאמי עזים משמש שנים וכשבאו לשחטו צוח קול עד שהניע למרום וירדו.מלאכי השרת לראות והוא אוט, יוסף חי ואני מת מי יגיד ליעקב הלכה אחת הרוחות ופיפי ליעקב מה הוא אומי בסוף ויפג לבו כי לא האמין להם9) והיה צוח ואומי אp אל תכסי דמי10) ועד *) שה״ש ד* י״א. *) צ״ע. *) בראשית י״ט ל״ו. *) אולי הוא איש כפר סיחון או איש כפר שיחין. 5) בראשית מ״ט ז'• *)שם. ’) השם הזה לא נמצא לא בין התנאים ולא בין האמוראים אלא ממן הגאונים. •) בראשית ל״ז ל״א. •) שם מ״ה כ״ו. •*) איוב ט״ז י“ח