Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XVI. (1924)
- Date
- 1924-01-01
- Page
- – (sequence 21)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 71% known words query
- IRI
…/3486266-3486309--6081-3492455- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
18 ייי מכל האלה׳1) במו שכת׳ בתורתכם אט׳ לו ר עקיבה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאחד שבא להתארח אצל הכירו והיה מחכה מה חבירו מקרב לפניו בך ימות המשיח אין אדם יכול לידע מתי היא. שוב מעשה שאל אותו ואמי לו אין כל הבריות יבולין לישראל אט׳ לו אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך שיש לו אוצרות הרבה שלזהב ושלבסף ושלנחשת ושלאבר ושלעץ ושלאבן ויש לו עבדים הרבה ומנה אותם בל אהד על אוצר ויש למלך אוצר שלאבנים טובות ושלמרנליות ואט־ לנחל שבעבדיו אל תפתח האוצר הזה אלא לצורך נדול מפני שהוא פקחן אצלי בך יש׳ הן פקדון אצל הקב״ה מאבר׳ אבי׳ וכבר נשבע לו שיהיה זרעו כע׳ האp וג־2) ולא עוד אלא שהן סגולת ייי וחפצו בעול׳ היסודות וכל מה שנברא בעולם הזה אינו אלא בשביל ישראל: ל׳־ו) (ע׳ חי) כשהיה ר׳ עקיבה מהלך לבית המדרש.היה פותח התחלת תלמודו פתחו שערים ויבוא נוי צדיק שומי אמו׳3) כשישראל מצפצפין בבית המדרש חוט שלחסד נמשך עליהן ז לח) (ע׳ רי״ד) ועוד אמי אני כפרתן שלישראל שאינן אוכלין חטים בקלפיהן שעוחם בקלפיהן אבל השומים אוכלין אותן בקלפיהן ולמה עושין כן לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. אמי ר׳ יודן מפנה מה אומות העול׳ שונאין את ישראל מפני פקדון שהיה להם עמהם שהרי נאט׳ ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו4) בא יעקב ונטל חלק בכורה וברכה בחכמה עדיין משטימה בלבו ובשמת ד׳ עקיבה ובאו תלמידיו לפניו אט׳ להם שתי צוואות אני מצוד, אתכם ראשונה שלא תלינו בבית הנוי מפני זהמה שיוצאה מנופו דכת׳ ורעה כסילים ירע.5) והשניה אל תמנעו עצמכם מדברי תורה שאפלו חטא היה בכם בהרים כגבעות הן נמוחין שג׳ ומחה ייי דמעה מעל כל פנים וחטאת עמו יסיר:6) ל׳ח) (ע׳ רס״ט)- מעשה באחד שבא לפני ר עקיבה ואמי למדיני מעשה בראשית אמי לו כבר שבעת או רעב אתה. אט׳ לו לא שבע ולא רעב שכל השובע ואינו מברך חייב וכל הרעב ואינו אוכל חוטא אמי ליה איתא ואנמרך ראוי אתה. שוב מעשה באשה אחת שבאה ושאלה את ר־ עקיבה מפני מה לא נחתם נזר דין על ישראל כשעשו הענל הסתכל בה ואט' חכמת האשד, היא הטויה שני וכל אשה חב׳ לב ביד׳ טווז) לבי לכי ורמז לתלמידיו ורדפוה אמרו לו תלמידיו לזו דחית בקנה לנו מה אתה אומי אט׳ להם לא עבדו העגל אלא הטפשים אבל בעלי דעה לא עבדו: 0 שמות י״ח י״א. *) בראשית י״ג ט״ז. *) ישעיה כ״ו בי. 4) בראשית כ״ה כ״ח. *) משלי י״ג כ'. *) ישעיה כ״ה ח׳. ’) שמות ל“ה ב״ה.