Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 18

15 קשיא כאן בדברי עלמא כאן בדברי שמים. ושם אשתו מהיטב׳ בת מטר1) למה זכר הכת׳ מהיטבאל דדוקא דוקא היא אפרוקי אפריקי שאינו שבח למלך לילך תחלה אלא באחרונה אבל גנאי הוא לתלמ׳ ליכנס באחרונה מפני החשד: כ־ה) (ע׳ רי־ז) ייי איש מלחמה ייי שמו2) שבשמו הוא נלחם עם הרשעים ואינו צריך כלי זיין. מעשה בקיסר המלך שבקשו ישראל להעלות לו מם אמרו מי ילך להעלות לו מס אמרו ילך נחום איש גם זו שהוא מלומד בנסים הלך במס מלא שני עורות דינרין הלך ולן ברחבה באו הלסטים בלילה ונטלו המסות ומלאו העורות עפר מן החרבה וצררו אותם השכים בבקר ונשא העורות ואינו יודע מה נעשה בא אל המלך ונתן לו העורות אמ׳ לממונה פתח העורות ודע מה בהן פתח העורות ומצא עפר אמי קיסר צחקו בי היהודים והביאו לי עפר מיד אמר המלך חתכו ראשו יצא לחתוך ראשו אמי נם זו לטוב אמ׳ אחד ממשרתי המלך ושמא זד. העפר מעפר אברהם אבינו שהיה זורקו וגי3) כ־ו) (ע־ רכ*ד) ואל משה אמי עלה אל ייי4 * *) שאל נחום איש נם זו את ר׳ יהודה וכי יש עלייה היתד. שם®) אמי לו אין לך בל דבר ודבר שאינו נקרא לפנים ולאחור כדי שלא תטעה שהאדם אחד ממשמשי קדשא ב*ה דהוא אום׳ ביה נעשה אדם בצלט׳ כדמ׳") אם זכה הוא אדם ואם לא זכה הוא בהמה דכת׳ הבל המה7) אדם ובהמה אם שוד. לבהמה הוא הבל ואם לאו בצלם ובדמות: כ״ז) (ע׳ עריה) שאלו את נחום איש נם זו מפני מה לא הכריתו בני ישראל את שאר הגוים אמ׳ להם שהיו משלימין עמהם. משל לקרתני ובן מלך ששכנו בחצר קרתני אוכל ושותה ובועל בפרהסיא ואינו מתבייש ובן מלך אינו עושה דברים אלו אלא בדאגה ובסתר לפי שלא יתבייש. פעם אחת הלך קרתני וגנב גנבה הביא לשופט ואמי להם לחתוך ידיו הלך בן מלך להתחנן עליו ולפייס את השופט אמרו לו שזה שותף לו שהוא בן המלך מיד חבשו בעלייה גדולה למעלה והגנב למטה אמי לו השופט לגנב רצונך שלא אחתוך ידיך אמי הין אמי הגד לי טי שלחך אמ׳ בן המלך ומיד אמי השופט לבן המלך אין אתה יוצא מכאן עד שתשלם את הננבה כולה כך ישראל הניחו מן האומות לכך היו להם תקלה: ל!) נחוניה בן הקני־!. כ״ח) (עי ריל) ושמתיך בנקרת הצור8) מנחם ונחוניא ובחיי בר יוסף הוי הליכי במדברא אתא חד ערבאי ואמ׳ רבנן אמרי ליה מאי אמי תו ואחזי לכק 0 בראשית ל״ו ט״ל. י) שמות ט״ו ג'• *) בגמרא תענית כ״א ע״א המעשה הובא בלשון ארמית. 4) שמות כ״ד א׳ *) צ״ל וכי עלייה היתה שם או וכי יש עלייה שם. *) בראשית א‘ כ״ו. ׳0 ירמיה י׳ ט״ו• *) שמות ל״ג כ״ב.