Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 15

בזו האילן עליו וענפיו ירפאו לחולי פל׳ ופל׳ ופלי אמ׳ השני ובת מלך מדינת אלכסנדריה שוטה היא ומבקשים לה רפואה בחצי המלכות אלו שחטו עליה כלב מנומר נתרפאה ליאחר זמן ירד האיש ולקח מאותה העלים ודזענפים שלעץ פלי והלך ורפא בני אדם והיה לו ממון נדול והלך למדינת אלכסנדרום ורפא אותה הבת ■ונתנו לו חצי המלכות ומר עליה שתנשא לו ואמי מוטב שאשא לו ולא תהי משתטית ברחובות ובשוקים לקיים «גל אדם ישלם לו1) וכל מה שאמרנו מעשיהן2)? *a רבן יוחנן בן זכאי. ת) (ע־ ע־ב) אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא שח שיחת חולין מימיו ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תסלין ולא קדמו אדם לבית המדרש ולא ישן בבית הכנסת ולא בבית המדרש3) לא שינת עראי ולא שינת קבע4) ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא. ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ודורש ומשנין5) ולא פתח אדם6) לתלמידיו אלא הוא בעצמו. ולא אמי7) הגיע עת לעמוד מבית המדרש8): י־ח) (ע׳ קי־ח) תני־ר ביום מיתתו שלרבן יוחנן בן זכאי עלו חכמי לבקרו אם׳ שמא אחד מכם צריך לשאל דבר הל׳ אפלו דברי המכשפים שיש עמי שלש מאות הל׳ במכשפה לא תחיה9). אמרו לו הוציא לנו קשואים מיד ראו כל הבית מלא קשואים. אמרו לו הוצא לנו דלועים מיד ראו כל הבית מלא דלועים10): י* *ט) (ע׳ קם־ג) שאלו תלמידיו שלרבן יוחנן בן זכאי לו על זה אט׳ להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה על זה אמרו לו מפיך אנו.חיים אמי להם הביאו לי אבנים טובות ומרגליות מיד הביאו לו נטלן והניחן בצלוחית אחר כך אמי הביאו לי פחמין ועפר הביאו לו נטלן והניחן בצלוחית אט׳ צאו וסגרו דלת העליה יצאו החליף זו בזו נכנסו אמי להן קחו הצלוחית שלכם בדקו ומצאו פחמין ועפר אם׳ לו רבי׳ אי אפשיט בכך אמי להם ועליה אני דן כי לא דרכיכם דרכי ולא מחשבות׳ מחש׳ בית יש׳ כי כג׳ שמי על הארץ11): *) איוב ל״ר י״א. *) עיין ספר מעשיות. בגדאד תרכ״ט, סימן ל״ז. *) סוכה כ״ח ע״א גורס ולא ישן בבית המדרש. *) בגמד! גורם לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות. *) שם הנירסא אלא יושב ושינה. •) שם מוסיף מלת דלת. ’) כאן חסר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר. *) בנמר' מוסיף חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים *) שמות ב״ב י״ז. ״') עיין סנהדרין ס״ח ע״א. "ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרה לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קישואים ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך אמר לי רבי למדני בנטיעת קישואין אמרתי דבר אחד נתמלא כל השרה קישואין" “) ישעיה נ״ה ח' בקצת שינויים.