Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 14

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
XVI. (1924)
Date
1924-01-01
Page
– (sequence 14)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
66% known words query
IRI
…/3486266-3486309--6074-3492448
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ii אלה׳ אחרים אנכי ייי אט׳ צא והמייל עמי במדינה יצא ונטייל עמו כמדינה וכל מקום שהוא מוליכו הוא היה מראה לא איקונין שלו קבועה ואט־ לו זו מה היא אמי איקונין שלי זו מה היא אט׳ איקונין שלי ראה כמה הבריות מכבדין אותו שחוקקין שמי על כל פתח ופתח עד שמשכו והוליכו לאחורי הפתח אמ׳ לו אדוני המלך רואה אני שבכל המדינה את שליט ובמקום זה אין אתה שליט אט׳ לו למה אמי לו שבכל מקום ראיתי איקונין שלך קבועה ובמקום הזה אינה קבועה אט• לו וכי איקונין שלמלך תהיה במקום בזוי אט׳ לו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר וכך הוא שבחו שלמקום שלא יהא שבחו מעורב■ ־בין הרצחנין:!0 ר׳ יהושע דסכנץ. ט*ז) (ע׳ רמ״ט) איתייה דרשה דמיקר לחבריה דאט־ ר׳ יהושע דסכנין שמשו רבותי באנדה מצינו דקא שפיר דאמי למאחז טרפא נמיר לה דאשכח מצותא אבעייה לרב בחיי מן דאט׳ קדשא ב־ה ותרן יתותרן בני מעוהי אלא מאריך אפיה וגאבי דיליה* 1) בשבילא דמרקע אתא מביני ביני עלמא סמיך ליה קא למתג ליה מא הוא תדרשה אט׳ אשר לך דמיה תהלה 2) כשם שיקבל אדם שכר על הדרישה כך יקבל שכר על הפרישה3 *), מי יתן לכם תחרישון ותהי לכם חזות הכל*). הכל ראויין לנבואה ואין הכל מתנבאין הכל ראויין לחכמה ואין הכל חכט׳ הכל ראויין לגדולה ואין הכל גדולים, ולמה צרכו לעשות ללמדך שכשם שדורשין מלמטה כך דורשין מלמעלה דכת׳ כי גבוה מעל נבוה שומר וגבוהים עליהם5) ואוט׳.כי האלה׳ בשט׳ ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים6) וכמעשה pK כנען7) מה היו עושין מעוותין המשקלות ורוכבין הבהמה למפרע וצובעין בגדיהן אדום. מעשה באחד שהלך הוא וחבירו במדבר וכל אחד מהן יש לו לגיון למדותיו8) אט׳ אחד מהן לחבירו תן ונאכל מזונותיך תחלה וכשיכלו נאכל מזוני אני ואתה אט׳ הין אכלו לניונו שלראשון אט׳ תן לי מזונותיך ואזון מהן מאן לתן לו וברח ממנו הלך אותו האיש ועלה ההר ליקה מן העשב כדי לחיות לעת ערב חשש מן החיות ועלה לראש אילן גדול לערב באו שני שדים ועמהם אדם שחוט ובשלו אותו בדוד והוא רואה אותן ואינן יודעין בו אט׳ אהד מהן להכירו אלו ידעו בני אדם רבתי פ' כ״א, ־וצי מהרמא״ש צ״ט ע״א. ועיין גם בחזקוני פ' יתרו ובס' המעשיות שהוציא לאור הח' גאסטר. 1) תנחומא ם' כי תשא א״ר חנינא כל מי שאומר רחמנא וותק יתוותרון בגי מעיו אלא מאריך אפו וגובה, מדרש אסתר רבה פ' ז‘ ר' חנץ אמר מאן דאמר רחמנא ותרן ובו׳ ושאר מקומות. 2) תחלים ס״ה ב', י) פסחים כ״ב ע״ב• *) איוב י״ג ה'וישעיה כ״ט י״א. *) קהלת ה׳ ז‘. *) שם. ז) ויקרא י״ח ג', *) הלשון הזה קשה להבין ועיין במבוא.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.