Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 13

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
XVI. (1924)
Date
1924-01-01
Page
– (sequence 13)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
71% known words query
IRI
…/3486266-3486309--6073-3492447
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

16 שהיא בן מוטב שאתלש אותה מננה זו עד עכשו קץ לנטיעה זו בא בעל השדה אט׳ לו למה תלשת נטיעה זו אט■ מפני שהחרק מעורב בה אמי לו השכלת עשו שנטיעה שתלשת היה בה רפואה לדבר פל־ ופל׳ כך החכמה אינה נכרת בעול' הזה מפני שהנפש תלויה בנוף והנוף מלא ערמה ובושה וכלמה ולעתיד לבוא אץ שם מכשול עץ: 9) ד טרפון. י״ג) (ע׳ קע*ח) שני תלמידים היו לטרפון ר׳ יוסי ור נחמיה וכולם דרשו על התורה מאה מדרשות וכשמתו באו שונאיהם וכתבו על כל קבריהם מינים מינים עבר עליהם ר׳ טרפון ואט׳ שמא אליהו כתב זה יצתה בת קול ואמרה לא ממני הדבר שב וראה מיד ישב ולן על קבריהם שמע שתי רוחות מדברות שנים אלו חבט׳ אמרה להן רוח שלישית והלא כת׳ אל תתחכם הרבה למה תשומם ’). אמרה רמז רביעית שמעתי מאחורי הפרגוד שכל הקורא שיר שלפנעים לאחר שבת אין חטא בא על ידו*) ואין .המזיקין שוים עמו כלום אמרה רוח ראשונה שתקו שטרפון שומע אותנו ומסתכל בנו עמד ר׳ טרפון והלך לו ומצא אליהו בדרך ואט׳ לו מה טבך כאן אמר הפסידו תלמידיך שהורו להקל לעמי הארץ: י״ד) (ע׳ ר־׳ח) בוא וראה כשהקב׳־ה רוצה להציל ישראל לובש צדקה וכשהוא מבקש להפרע מן הרשעים לובש לבוש אדום מה הוא אומי מי זה בא מאמם חמק בנד־ מבצ,3). אט׳ ר׳ טרפון היה המקרא הזה קשה עלי עד שבא עקיבה ופירשו. מי זה בא מאדום אדם הראשון בראתי אותו וציויתיהו על מצות ולא שמר אותם נירשתיו מנן עדן שג׳ וינרש את האדם* * * 4) תדע לך שאין הקב־ה נושא פנים לצדיקים אלא נפרע מהן אפלו על חוב קטן כדי שיזכו לחיי העול׳ הבא מהוא אומי אשר לא ישא פנים5): ao ר־ יהושע בי ר חנינה. ט־׳ו) (ע׳ רפ״א) שאל אדריאנום את ר׳ יהושע בי ר׳ חנינה6) אט׳ לו כבוד גדול חלק הקב״ה לאומות העול׳ אט׳ לו מה הוא אט׳ שזכר לא יהיה לך *) קהלת ז' ט״ז הנוסחא ואל תתחכם יותר למה תשימם¬ *) תהלים צ״א: הבנוי שיר של פגעים נמצא בשבועות ט״ו ע״ב. המנהג לומר ויהי נועם במוצאי שבת נמצא בשאלתות ב' ע״ב "לכך ישראל מזכירין בסרר מוצאי שבת ואומריז ויהי נועם ובו",. וכן בסרר רב עמרם השלם. ח״ב נ״ה ע״א "וזה שמנהגנו לומר ויהי נועם ובו׳ כדי שישתהו ישראל בהשלמת סרריוזם כדי להאריך מנוח לרשעים מלחזור לגיהנם". אולם במחזור ויטרי עמוד קי״ד נתנו טעם אחר למנהג זה: ומה שאומרים ויהי נועם לפני שהוא מזמור של ברכה וראוי לאומרו ביום ראשון של שבוע. *) ישעיה ם״נ אי• 4) בראשית נ׳ כ״ר. •) דברים י‘ י״ז. •) הויכוח הזה שבין אדריאנום ובין ר' יהושע בי ר' חנינה הובא בפסיקתא

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.