Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1924-01-01 · XVI. (1924) · page 6

3 -דר פרידלאנדר הוציא לאור בספר תהלה למשה בחלק העברי מעמוד ם*ט והלאה פירוש ערבי ועברי על שיר השירים נם כן מתימן שנמצאו בו מאמרי חדל בשם ר עקיבה ורבן גמליאל ר תהליפא דקיסרין ר יצחק נפחא ושאר תנאים ואמוראים שאינם ידועים לנו ממקום אחר, ונם הדר לוי ני נ ז בו ר נ הוציא לאור אגדות קטועות מכ״י תימן ב״הגורן" ספר תשיעי עמוד ל״ג־ כח: על כן עלינו לשער כי נם לפני מחבר הפירוש היו כמה וכמה ספרים נפתחים שהם חתומים לנו. הקטעים שאני נותן בזה לפני הקוראים נחלקים לשלשה חלקים. החלוקה הראשונה מביאה מאמרים ואגדות שנמצאים כבר בתלמוד ובמדרש אולם שמתי עיני עליהם מפני ג׳ סיבות: הסיבה הראשונה היא חילופי הנדסאות, הסיבה השניה מפני השינויים שבין הנוסחאות שבידינו ובין המחבר, והשלישית כדי להראות שהמחבר העתיק את המאמרים והאגדות כמו שהיו לפניו וגם הם מתאימים עם הנוסחאות שבספרים שבידינו היום, וע״י זה נוכל לשער כי גם האנדות בחלוקה השניה והשלישית שאינן לפנינו נשאבו מספרי כ״י ואינם דברי המחבר עצמו: לחלוקה הראשונה שייכים סימנים ה׳, יוד, י״ד, ט״ו י״ז, - כ־נ (מקורו בראשית רבה צ״ב ו׳ ושם הוא בארמית וכאן בעברית, בביר לא נזכר שר מאיר הלך לעכו ונכנס לפונדק לצאת משם ולילך לנהרדעא, וגם יש שינויים ביניהם), כ׳ד, ל*ז, מ׳ה, נ״ז ע־׳א: המקורות הם בתלמוד או במדרשים במו שרשמתי בהערות ע*ש: החחלוקה השניה מכילה אנדות שבהן ישנם רמוים או שמושי הלשון מדברי חדל אולם ־סננון ובעניין אחר. ובחלוקה השלישית אספתי אנדות ומדרשים ומאמרים שאינם בתלמוד ולא במדרשים שלפנינו. דוגמאות לחלוקה השניה נמצאות בסי׳ א׳ ט׳ י״ג, ט״ז, י״ח, כ״ד, ל״ד ועוד. עלינו לעיין בדיוק באגדות שהן עתיקות וגם חדשות יחד. בראשונה יכולים אנחנו להכיר כי הקטעים סי׳ ס׳ג, ם־ה, סי׳ח, ם״ט, ע׳ הם לוקחו ממדרש תחלים שהיה לפני המחבר דל ואינו נמצא לפנינו. כי אם נבקר את סגנון ואת דרך הדרוש נראה בי דרכו וסגנונו מתאימים עם קיצור הלשון במדרש תחלים העתיק אע״ם שנראה מהמבטאים כמו בכוחות י הגשמניות, צרכי הנוף, בנוף השפל האפל, וכיוצא בהם שהמחבר עשה בהם שינויים נ בגוף המדרש הזה מצינו בכמה מקומות רמזים על מדרשים או אנחת ידועות. למשל סי׳ ע׳ ולא שמע עמי לקולי (תהלים פ״א י״ב) במעשה הענל ישראל לא אבה לי (שם) שלא שמרו אלא שבת אחת, עיין שבת קי־׳ח ע־ב, א״ר יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון ובו׳ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהילכתן וכר. שנית באותו עניין מצינו ישראל בדרבי יהלכו ושם פ״א י״ד) בצדקה ובקור חולים וקברות מתים, וכן מתרגם ג׳ב יונתן בן עוויאל בשמות י״ח כ׳ את לשון המקרא "והודעת להם את הדרך" בזה האופן "וית אורהא דיבקרון למריעין ודיהכון למיקבור מתיא ולנמול בה חיסדא", ודברי המתרגם מיוסדים על המכילתא שמות׳ י־ח כ׳: הסימנים ד, ם*ו, ם*ז לקוחים ממדרש על התפלות' על ברוך שאמר ונשמת: ויש להעיר כי ברכת ברוך שאמר נמצאת בסידורי התימנים בשלשה נוסחאות: בכ״י שלי סימנו של״ו הנוסחא ברוך שאמר והיה העולם ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים *1