Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 254

Rutb 3. 121)2), 2. Kön. 19. 31 3), 2. Köu. 19. 37 4), Jer. 50.295)6), Ruth 3. 57) und Ruth 3.178) auf deu ersten Rück auffallt, dass die sogenannten Korrekturen — nnd Korrekturen werden im aügemeinen nur dort angewandt, wo ein Bedürfnis für. die Korrekturen vorliegjt — vollständig unnötig sind. Die Einschiebung bei 2. Kön. 19. 37 wäre deswegen unnötig gewesen, weil in der Paralellstelle Jes. 37. 38 ausdrücklich vermerkt ist: זאדרמלך ושראצר בניו und ferner bemerkt, dass dem Schreiber des grammatisch-masoretischen Sammelwerkes des K. Joseph aus Konstantinopel (s. Einl. za den Dikd. XXX11) dies aaffiel. ’) ibid: עילתו: כי ידע בעז כי שם גאל קרוב ממנו, לכך אמר כי א□ גאל אנכי, אמר אם על הספק, אולי יגאל טוב, או לא יגאל ולא היה בטוח שלא יגאל וכן הוא אומר ואם לא יחפץ לנאלך וגאלתיך אגכי חי ד‘(ג, י״ג), לכן כי אם נאל אנכי נכתב, כי גאל אנכי נקרא. *) Zu diesen letzten 7 Stellen ist ferner noch zu bemerken, dass es noch unzählige andere Stellen gibt, wo unbeschadet des Sinnes die Worte □א und אה ausfallen könnten und ebenso gibt es genügende Belege dafür, dass eines dieser Wörter hinzagesetzt werden könnte. Wenn die K. w. Q. und Q. w. K. tatsächlich Korrekturen sein sollen, warum hat man diese »Korrekturen* nicht auch noch an anderen, ebenso passenden Stellen angebracht? ף ibid. § 63:*הוסיף צבאות ותלה לו מבחוץ״ כי נקמה גדולה יעשה ך בו בראשונה ואחר כך על ידי צבאות מלאכיו. וכך הוא אומר. ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה שמנים וחמשה אלף (מ״ב י״ט ל״ה) לכך הלהו מבחוץ להודיע כי שתי נקמות נקם בו ד*. *) ibid:,ושראצר בניו נקרא מבחוץ, ואילו נקרא ואדרמלך ושראצר הכהו לא נודע מי הכהו אם בניו אם אחרים, ותלה לו מבחוץ בניו להודיע לכל העולם נקמת ד‘ בי ולקיים עליו הנני מקים עליך רעה מביתך. eine wenig einleuchtende Erklärung nach dem, was ich auf der nächsten Seite) .(bei Vergleichung der Paralellstellen bemerken werde בי הבה ימים באים באם ד', דבר סתום הוא, והיינו אומרים כי :ibid ף ואת הבשורה לעתים רחוקות ולימים רבים, וכאשר נקרא באים מבחוץ קרב הקץ וקרב הבשורה בקריאת באים כצווי הנביא. 6) Wechsel der Geschlechter ist im hebr. Satzbau gang und gäbe. Deswegen schreibt auch Geiger in einer ihm sonst fremden, vorsichtigen Ausdrucksweise: ״Es mag sein, dass man die Beziehung des männlichen יהי das weibliche פליטה *auffallend fand“. Was für einen Sinn der Vers gegeben hätte, wenn man, wie^ Geiger will, פלטה, ihr Flüchtling, gelesen hätte, hat Geiger uns leider auch diesmal verschwiegen. ף ibid: בל אשר תאמרי אעשה כתיב, יצא מזה« כי צוותה נעמי את. רות שחי ©נמים, בראשונה אמרה רות בל אשר תאמרי אלי אעשה. ובציויה שניה אמרה בל אשר תאמרי אלי אעשה. לכן הוא תלוי מבחוץ. ף ' ibid: כי אמר אל תבאי ריקם כתיב. מלמד כי רות הנידה לנעמי המוחה הדבר שתי פעמים, בראשונה לא אמרה אלי ובשנייה אמרה אלי, לכך נסלה מבחוץ.