Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 253

Länge 18t fünf fünfhundert“ und am Rand hat der Korrektor zugefügt ״das zweite fünf ist zu streichen״, wird dajemaud auf den einfältigen Gedanken kommen, dass der Korrektor verschiedene Handschriften des Autors verglichen hat? Man wird vielmehr folgern, dass er in seinen handschriftlichen Aufzeichnungen das Wort ״fünf“ doppelt geschrieben fand, und, da er glaubte, dass sinngemäss das Wort nur einmal zu stehen habe, bat er seine Korrektur an dem Rand angemerkt, und nur am Rand, weil er sich scheute, den Originaltext zu ändern, oder weil er der Nachwelt die Ursprungliehe Schreibweise des Autors wortgetreu überliefern wollte. Aus diesem Grund sind Schulze, Abott and viele andere (Semler, Gesenius, Grosse, Böttcher, Gelbe, Bleek, Vatke, Gautier. Scholz u. a.) der Ansicht, dass hier Korrekturen der Masorethen vorliegen. Gleichzeitig wird von vielen bemerkt, dass eine zwingende Notwendigkeit für die Einschiebung oder Weglassung der Wörter nicht überall vorliege. —. Es ist eine wenig wissenschaftliche Methode, etwas zu behaupten, ohne es in der genügenden Form zu beweisen denn man müsste doch einen Grund angeben können, warum die Masorethen diese Korrektur Vornahmen, und besonders, warum gerade an jenen Stellen. Tatsache ist, dass in den Stellen 2. Sam. 13. 33 *), 2. Sam. 15. 21 2), 2. Kön. 5. 18 3), Jer. 38. 16 4), Je1\ 39. 12s), l) Die Dikd. Hat. (§ 64) bemerken hierzu: א□ נכתב ולא נקרא׳ לפו שבדאשנה אמר יונרב בן שמעה כי אמנון לבדו מת שלא נודע לו הדבר על אמתו כי אמנון לבדו מת׳ וכשחשב בלבו אמר אל ישם אדני המלך אל לבי דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת׳ לפי שהוא היה ראש הדבר וסוסו. וחסרי הכתוב תיבה לפי ביעור מעשיו ומיתה משונה. ף ibid:!כי אם.במקום כתיב. כי במקום קרי׳ עילתו: כי אתי הגתי רב בכל לבבו ובכל נפשו• וחזק דבריו ואמר כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך׳ והיה משיב דוד הצדיק כי נכרי הוא׳ וחסרו הכתוב אם׳ וכן הוא אומר שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה ונם נולה אתה למקומך (ש״ב ט״ו י״ט) לכך נכתב כי אם במקום ונקרא כי במקום ף ibid: חסרו בקרי נא תיבה אחת׳ כי נעמן דבר דברים שלא כהוגן לכך לא השיבו אלישע הנביא על דבריו אשר אמר בבוא אדני בית דמון להשתחוות שמה, וחסרו הכתוב נא לפי חסרון רעתו ודבריו׳ לכך נא כתיב ולא קרי. ף ibid: וחסרו הכתוב את׳ לפי שנשבע פעם ראשון וכפר, וכן הוא אומר ונם במלך נבוכדנאצר מרד (ר״ה ב, ר״ו י״ג), ועור הוכיח יחזקאל ואמר אם לא אלתי אשר בוה ובריתי אשר הפר ונתתיו בראשו(י״ן י״׳ט), ועור אמר ירמיהו ואם,חי ד' יאמרו לכן לשקר ישבעו(ה1 ב') לכך חסרו הכתוב מחוסר שבועתו• שיהיה תיבת את נכתבת ולא נקראת. •) Die Erklärung dieser Stelle ist in den Dikd. ausgefallen. Strack