Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 251

1) 2. Sam. 13.33 :ועתה אל ישם אדני ר&לך #לי' לבו!'לבר::לאמל‘כל''ב3ו-’י המלך מחו בי־אם אמנון לבה• מת.!י׳> 72 (2־. Sam. 15.21: □ויען אתי את המלך ויאמר חי ד׳ וחי אדני המלך כי א במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים יייי" שם.-יהיה עבדך. ־■׳■:<•■<׳ "יי י ׳־*•־!>. 3) 2. Eön. 5.18לדבר י הזיה יסלח ־ד׳ לעבדך נבוא אדני ■בית דמון להשתחוות :׳ שסד, והוא נשען על י׳די והשתחויתי-בית דמון בהשתחויתי בית •דמון יסלח נא ד׳ לעבדך■ בדבר הזה. י - ־:•""1י־!>4)ז JerC 38.16: וישבע ׳המלך צדקייה אל ירמיהו י י בסתר לאמר הי י' את ""11 אשר יעשה לנו אתי הנמש הזאת אם אמיתך ואם אחגך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך. ■י׳-׳ ־״(»)!•JervSö; 12קחנו ועיניך ישים, עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם יי :׳ כאשר ידבר אליך ק עשה עמו. י ׳׳י י י■ ״••׳׳ “י"־■־■■!•׳•". •6!> Jen.511אליי ידרך ייףףף ■הדורך ■קשתו ואל '׳יתעל בסדינו ואל :־ ״:3׳ תחמלו אל בחריה החרימו׳ כל צבאה. ■ י י יי יי׳ י ׳י ״!׳׳:•■׳״ ‘Eu&äi'ö, 3.-17 and 'feiner: דר!גד הלל ÜE. E. Nissim, ToSaphotb and Äsch'eri die Stelle'Enth 2.11,׳ י'!doch ®teilt ans E. Nissim dort mit:! däss ec iin genauen Codices!nichts gefunden habe. , Die venetianische Ausgabe .,bfringtesals «a|11/e Lesart. — Das Schwanken ,zwi^h?1! d^ $emara, Mas,. §pf. und der Masora Jn Bezug auf dije. Aufzählung der Q. w.. K. und ,K. w. Q. ist m. E. absolut kein Beweis dafür, dass einige von ihnen erst im Laufe der Zeit sich herauskristallisiert haben, auch nicht dafür, dass man bei Mitteilung der Stellen nicht erschöpfend zu Werke ging, sondern gerade die nach vorliegenden Handschriften bekannten Stellen zusammenfasste. Der Talmud gibt ^־ben nur Beispiele an, auf Grund derer man sich ein Bild davon machen kann, was Q. w. K. und was K. w. Q. ist, wie schon R. Salomon Hanau in seinem Werke Binjan Schelomo bemerkt. Dasselbe ist bei den Ittur Soferim der Fall, die an der erwähnten Talmudstelle behandelt sind; ausser den dort auf gezählten gibt es noch verschiedene andere. Vgl. Minchath Schai zu Ex. 23113, fenier Bacher, Agada der paläst. Amoräer II S. 225. — Von der Schreibweise deC Ajin des Wortes רשעיס (Ijob 38.13) wird im Talmud nichts erwähnt. Aiis diesem Gründe will Blau {mas. Untersuchungen) änäehmhü, dasä'׳ein Irrtum der Masora zu Ri. 18.30 vorliege. Dies dürfte jedoch trüglich!iu. üoerwiesen sein. Wie auch' bereits oben'angedeutet, ist der Talmud kCin masorethisches Wörterbuch' und verpflichtet, für jeden aussergewöhnlich'en Buchstaben einen Grund änzügeben, und zwöiteüs existieren sehr viele Differehzen zwischen Talmud und Masora, vgl. R. Chajim ben Jäkob’s Einleitung zur venezianischen Bibelausgabe; R. Akibä Eger iii Cmer Glosse zu Sehabbath 55b? 1L Jesaja Berlin in seihemWörterbuchDt&bh (Brdslaü 1830) v.לסאה 1 ferner Mplitor, Fhilösophie der Geschichte Öder tibef die Traditiduh(Frkf. äi'M*