Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 239

236 7) 2. Sam. 23. 20 — Berachoth 18 a: ,כי החיים יודעים שימותו אלו צדיקים שבמיתתן נקראו. דדים שנאמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי, בץ איש חי, אטו כולי עלמא בני מתי ננהו? אלא בן איש חי, שאפילו במיתתו קרוי חי. (Das Q. ist חיל, s. Tosaphoth z. St,). Die Frommen werden auch nach ihrem Tode Lebende genannt, denn es heisst: Und Benajahu, der Sohn des Jehojada, der Sohn eines lebendigen Mannes (nach dem K. 1(חי); muss denn betont werden, fragt der Talmud, dass er der Sohn eines lebendigen Mannes war? Es soll vielmehr damit ansgedrückt sein: der Sohn eines Mannes, welcher noch als Lebender zu betrachten ist. 8) 2. Kon. 20. 4 — Erubin 26 a: כתיב העיר וקרינן חצר, מכאן לאיסטרטיא של מלכים שהוו כעיירות בינוניות. Geschrieben steht העיר, wir lesen aber חצר, damit soll angedeutet werden, dass eine Strasse der Könige so gross war wie eine mittelgrosse Stadt. 9) Chag. 1. 8 —־ Joma 21b: וארצה בו ואכבד וקרינן ואכבדה, מאי שנא דמחוסר ה״י, אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפרת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים. Das He des Wortes ואכבדה fehlt, um hiuzudeuten auf die fünf Dinge, welche zur Zeit des zweiten Tempels nicht vorhanden waren, bezw. nicht befragt wurden2): die heilige Lade mit dem Deckel und den Gherubin, das himmlische Feuer, die Schechinah, die Prophetie3) und die Urim we-Tumim4). 10) Ez. 1. 8 — Pesachim 119a: אמר רב כהנה משום רבי ישמעאל בר יוסי אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה מאי דבתיב וידי אדם מתחת כנפיהם, ידו כתיב זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין. Das Waw in וידו (nach dem K., das Q. hat וידי) deutet auf die Hand Gottes hin, welche gleichsam ausgebreitet ist, um die reuig Zurückgekehrten vor den Anschuldigungen des Anklägers zu retten. *) S. R. Lewi Ben Gerschom z. St., welcher das K. in Verbindung bringt mit Ex. 1. 19. 2) Vergl. Maimonides, Jad ha־chasaka Halaehoth Beth ha־Bechira 4. 1. s) Vergl. Rascbi z. St. *) Vergl. Tosaphoth z. St. — Ober den ganzen Ausspruch siehe ferner: jer. Taanith 2. 1 u. Makkoth 2. 6; Horajoth 12a, Kerithoth 5b; Aboth de Rabbi Nathan (— A. D. ß. N.) 49.12; Tosaphoth Sukka 49 a u. Sebachim 54 b; Schir ha־schirim rabba u. Num. rabba 15; Midrasch Tancbuina zu Num. 8. 2; Maimonides, Halaehoth Kele ha־Mikdosck 10. 10; Cusari III. 11 u. 73; Nachmanides zu Ex. 28. 30; Meer Eajim c. 27.