Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 148

145?1אמשטרדם וידבר אתם משפט ודי אם נכוף את מדפיסי אמשטרדם שיצייתו עמו דין דעירם אחרי שיש שם רב גדול ומומחה הגאון מוהר״ר שאול* אב״ד ק״ק אמשטרדם. אך מפני כבודו של הקהל המפורסם קי פיורדא ונם תלו באילן גדול הגאון המפורסם המנוח מהודר דוד זצ״ל החשיתי אך דקדקתי בדברי המנוח הגאון זצ״ל וראיתי שאפילו על דבר הש״ם שכבר הדפים ר זלמן לא התיר הנאון את החרם שהחרימו נאוני הזמן. כי אף שהמנוח הגאון מצד עצמו ומצד. מקום תחנותו היה עצום ורב מאד כי מקומו היי קהלה קדושה אבן הראשה (!) ק׳ פיורדא וגם הגאון בעצמו היי גאון רב בתורה ובחסידות עד כי דוד הגדיל עם כל זה לרוב חסידותו וענוותנותו בנפשיה היה יודע שאין היחיד מכריע. ולכן לא כתב המנוח הגאון רק לבני קהלתו ק׳ פיורדא שלא ימחו ביד ר זלמן ואין כאן בגזרת הגאון היתר על הרמי הגאונים ואעם־כ מפני כבודו לא גזרתי נם אנכי על הש״ם שכבר נדפס רק להסיר המכשול שלא יעברו על החרם ומוטל עלי למנוע את בני קהלתנו שלא יכשלו נם בשגגה צויתי בצירוף בית דיני הגדול הרבנים ב״ד מרש ובידיעת קפ״ו קהלתנו להכריז בכל בתי כנסיות בקהלתנו להודיע שגאוני הזמן נזרו שלא לקנות הש״ס שכבר נדפסו בק׳ זולצבאך. ואחר כן בא אלי מכתב מר זלמן זולצבאך וכותב ומבקש שרוצה לציית דין תורה עם מדפיסי אמשטרדם ויען כי האמת והשלו׳ אהבתי כתבתי להנאון אמשטרדם יעשה נ״ב לפנים משורת הדין ■וידבר עם הבהנים יתנו מקום לדון פה קהלתנו הלא תורה אחת לכולנו. וגם זה יעשו לפנים משורת הדין. כי כבר כתבתי שע״פ הדין מחויב רז לדין באמשטרדם. והנה המדפיסים הדל נתנו מקום לדברי והשיבני הגאון מאמשטרדם שהמה מרוצים בדברי וכתבתי לרז זולצבאך שישלח לכאן כתוב וחתום בהתחייבות לציית דין תורה. ולא השיב מאמה רק חתנו1) מפיורדא השיב בעדו תשובה מקולקלת. ומעתה הוכיח סופו על תחלתו שגם מתחילה כיחש וכיזב והטעה את קפ״ו ק׳ פיורדא ואת הד המנוח מוהררד זצ״ל באמרו כזה ואלו היי ד.נ׳ מוהרר דוד זצ־ל חי אתנו הוא הי׳ שולח יד בו תחלה ומעתה תנוח דעת קפ״ו ק׳ פיורדא ונם קצת גדולי הדור שהמליצו עבור ד זלמן כי כולם טעו בו -וסברו שרוצה לציית דין ועתה איגלו בהתחי׳ ולמען לא תהיה עלמא בהפקירא באתי בגזירת עירין והנני גוזר על ר זלמן ומסייעיו בכל תוקף הנזרה שנזר יהושע על יריחו שלא ישלחו יד להדפיס הש״ס תלמוד בבלי בכללו או אף סדר אחד כולו או רובו חוץ מסכתות אחדים, המה אינם בכלל הגזרה אבל סדר שלם מהש״ס או רובו אסור להם להדפיס הן ע״י עצמם או ע״י נירייהו משך המש עשרה שנים מהיום ופורץ נדר ישכנו נחש חוי׳ חורמ״ן חוי׳ דרבנן דלית ליה אסותא ויהיה סופו כחיאל בית האלי בעברו על גזרת יב״ן תקלל חלקתם בארץ. ובאם בכל אלה לא ישגיח ר זלמן ויעבור וידפים הש־׳ס כולו או סדד אחד .או רובו לא אהני מעשיו והנני נוזר בגזרת נחש שאסור לקנות הש־ם אשר ידפיס ואצ״ל שאסור לקנות ממנו הש״ס אשר ידפיס ומשך נזרה זו שלא לקנות ולסחור ולישא וליתן עמו אם יעבור.כדל הוא נ״כ על משך חמשה x) Offenbar der Fürther Drucker Izig Buchbinder. Gesellschaft XV. Jahrbuch der Jüdisch-Literarisches 16