Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 149

146 עשר שנים, והעובר על דברינו אלו ויקנה דשא ויתן עם ד זלמן או יערום לקמי ממנו דרך מתנה ולמכרם לטובתו ג״ב לטרקי׳ הוי׳ אם יעבור בזדק. אמנם כל הגזרה זו בתנאי שלא יתעצלו הכהנים המדפי׳סים באמשטרדם במלאכתם ויגמרו בל הש״ם קודם כלות שנתים מהיום. נם גזרתי יזהרו המדפיסים באמשט׳ לא ימצא במלאכתם דבר המננד לאומות. שאנחנו חוסים בצלם כי ראוי לנו להתפלל בשלומם וטובתנז. ובאותן מסכתות שעדיין לא עלו בדפוס ידפיסו בכל תכלית המסכתות בפירוש שבכל מקום שנאמר שם עברם בתלמוד הבונה על האומות.הקדמונים שהיו מכחישים בחידוש העולם והיו מאמינים שהעולם קדמון ועבדו לחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ואפילו מסכת עכום הכונה על האומות ההם כמו כת הצאבה שהזכיר הרמביס בספרו המורה וראיה לדבר שהרי גם בימי אברהם אבינו היה מסכת עבודת זרה סדורה כמו שארדל מסכת ע״ז דאברהם אבינו ת׳ פרקים היו בה ואז לא היו עדיין בעולם שום זכר מן אומות שבימינו רק הי׳ אז כת הצאבה שכפרו בחידוש העולם ועליהם כונו רז״ל בכל המקומות אבל האומות הללו שבימינו מאמינים בבורא עולם ובחידוש העולם ובנסים ונפלאות ובמה עקרי הדת וראוי לאומה ישראלית בכל מקומות שהם לאהוב אותן ולהתפלל בשלו׳ המלכיות כלם כי. בשלומם שלו׳ לנו. ולהשומע לדברי משרים ישמרהו בורא רוח ויוצר הרים. ויחזו עמוד הכהן אל חתומים ואורים. הון ועושר יהי׳ בביתו וצדקתו יעמוד לדור דורים. היום יום ה ששי טרב טבת תק״כ דלת לפ״ק: פה פראג ־ הק׳ יחזקאל סנ״ל לנדא. Es folgt der von uns unter No. IV der Beilagen bereits abgedruckte Bannruf in den 9 Prager Synagogen. ix. Abdruck von פתח עינים u zif. י״ט• פובליקאציאן מן ג׳ טבת תקכ״ד♦ עז ווערט היא מיט בקענט נמאכט. נאך דעם מיר (wir־) מדפיסים פרופם באמשטרדם ערפאהרן האבן דש המדפים מזולצבאך בכל אתר ואתר פעלשליך שפארגיהרט (!) דאם מיר חלילה עכשיו ובשנת תקט״ז שוינד מסרבים בדין ישראל וועהרן, וואו דארוך ער מיט זיין גוואהני בטריגליכה פרעטעקטיאן דען גנצן עולם מטעה צו זיין זוכט. אונד אין גדאנקין זעצין וויל שיסורו מעליו החרמות ושמתות הנוראים משבעים זקנים׳ רבנים וגדולי ישראל יצ״ו אלזוא דעקלארירן מיר .היר מיט אופפנטליך דאש אין פאל ער נגדינו תובע ממון (כמו מיר אן איהמי ומשותפיו צור ציים