Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 12

Wortes in mehrere, die Annahme eines נוטריקון — eine Art der Etymologie, die man mit der Volksetymologie vergleichen könnte. Ich gebe im folgenden eine grosse Zahl solcher Erhlärnngen, die sieh im Talmud vorfinden. Vorerst die hebräischen Worte (die Eigennamen werden später folgen) תעני׳ ו. — דבר שמל קשיותיהן של ישראל דבר שממלא תבואה בקשית דבר שיורד על חמלילו׳ ועל הקשין — מום זר יבמות עוז כלה ר׳ ב מלקוש ממזר מלתחה — דבר הנמלל ונמתח ניטין נט. מכתם לדוד—דוד שהיה מך ותם ן שהיתה מכתו תמה \ סוטה י: פוטר מים ראשית מדון — ריש מאה דינים סנה׳ ז, מפלצת — מפליא ליצנותא ע־ז מד. מרזח ׳ — מר וזח כתובו׳ סט ז המצורע — מוציא שם רע ערכי׳ טוז נקבה — נקייה באה נדה לא 5 פתיניל — פתחים המביאי׳ לידי גילה שבת סב ז בפרך — בפה רך . סוטה יא ז שוחד — שהוא חד כתובו׳ כה 5 ושמתם — סם תם קירו׳ לן ושחט — ממקום ששח חטאו ממקום שסח חטאו חולין כז. שריגים — שרי נאים חולין צב. שעטנז י— שוע טוי נוז נדה סאן תחכמוני — תהא כמוני מ״ק טזן תירוש תירש — זכה נעשה ראש) יומא עא: לא זכה נעשה רש I סנה׳ ע. תועבה — תועה אתה בה נדרי׳ נא. אשפר — א׳ מששה בפר פסחי׳ לו: אשישה — א׳ מששה באיפה " " אלם — אשתקיל מילוליה חנינה בן אלמנה — על שם מנח כתובו־ ין אשכולות— איש שהכל בו תמורה טון סוטה מז ן זמה — זו מה היא יבמו׳ לז ז נדרי׳ נא. תבחת — ממקום שזב חתחו חולין כז. זבד — זה בר נדה לאן חשמל — חיות אש ממללות — עתים חשות עתים ממללות חנינה ינ.ן חכלילי — חיך שטעמו אמר לי לי כתובו׳ קיאו טטפת — מט פת זבחי׳ לזז לא יחרוך רמי׳ צירו — לא יחי׳ לא יאריך ימים ע״ז יט. ע. — שאחריתו דם סנה־ יין כי יתאדם - לז♦ מנחר יד בהה ידבה — פד. שבת כאן מקום זמר. בומז — י נ. פסחי׳ אין כאן עני בנעני יב. מגיל, ברים של פסים כרפס קה♦ שבת בר מלא ברמל סו: מנתר רך ומל (עיי״ש) מכחישין פמליא כשפים — סז: סנה׳ של מעלה ז: חולין מב. פסחי׳ לא אמור לאמר — ז:;תמורה