Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1921-01-01 · XIV. (1921) · page 214

206 zwangsweise auferlegt werden kann-, denn das כי bedeute מעצמו ״von selbst aus eigenem Entschluss״. Er sieht eben hier in dem כי das rein konditionale אם. Sein Meioungsgegner Rab dürfte dementsprechend das כי durch das historische אם übersetzen, also etwa; ״Wenn sicher einmal der Fall eintreten wird, dass eine Person einen Schwur des Ausspruches tut.״ Es muss also der Fall eintreten können, wo der Schwur nicht von freier Entschliessung abhängt, sondern der Person aufgenötigt wird. Raschi möchte diesen Gedanken zum Ausdruck bringen, indem er für diesen Fall כי mit דהא übersetzt. Ausser den hier genannten Fällen findet R. Lakischs Deutungsregel keine ausdrückliche Anwendung im Talmud. Bezüglich des Gebrauches von אם sei hier noch folgende Stelle aus der Mechilta, Ende Jitroh, angeführt. ואם מוכח אבנים .תעשה לי. ר ישמאל אומר כל אם שכתורה דעות חוץ משלושה. ואם תקריב מנחת בכורים חובה. אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ודל תקריב את מנחת בכורים חובה ולא רשות. כיוצא בו אם כסףתלוה את עמי וגר חובה. אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ודל העבט תעביטנו וגר חובה ולא רשות. כיוצא בו ואם מזבח -אבנים תעשה לי חובה. אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ודל אבנים שלמות תבנה (*) רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ודל מזבח אבנים תעשה לי רשות ולא חובה ומה ודל ואם מזבח אבנים תעשה לי אלא רצה של אבנים יעשה רצה של לבנים עושה . . . Zum Schlüsse dürfte es nicht ohne Interesse sein, einen Blick auf die Auslegung des כי nach der modernen Bibelforschung zu werfen. W. Gesenius ״Handwörterbuch״ (nach der mir vorliegenden II. Auflage) führt fünf Hauptbedeutungen mit einigen Unterbedeutungen an; wir fügen jedesmal die entsprechende talmudische Bedeutung bei. I ״Dass״ (quod), meist in Bedeutung von אשר, von Sätzen, die von einem Verbum activum regiert im Accusativ zu ף Der nun folgende Wortlaut erscheint korrupt.