Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 278

227 seiner Söhne nur 100 Maravedi (85 Mark) erben solle1), alles übrige von seinem Vermögen dürfe nur au! Grund der Verfügung seiner Frau Mirjam2) unter,diejenigen von seinen Söhnen verteilt werden, die sieb nur mit Thorastudium befassen. Als Ver- Walter des Legates, das er zu diesem Zwecke errichtete, ernannte Jehuda neben einigen seiner nächsten Angehörigen auch einen R. Salomo Israel3). Am 4. Juli 1849, wenige Woehen nach der Niederschrift seines Testamentes und nach dem darauf erfolgten Tode seiner Frau, erlag Jehuda b. Ascher dem ״schwarzen Tode“4). Auf dem Friedhofe von Toledo, neben dem Grabe seiner Eltern, fand Jehuda seine letzte Euhestätte. Sein Grabstein trug die Inschrift 5 6): אני הנצבת לאות ולמזכרת שתחתי נקברת גוית איש יהודה בן חרא״ש בן הר׳ יחיאל בן הר׳ אורי בן הר׳ אליקים בן הר׳ יהודה הנולד באשכנז יום שלישי לעת ערב בט׳ באב ויצא משם יום ראשון כ״ב בתמוז באני שמ״ג ובא אל טוליטולה ששי ביום הדח אייר ונשא את בת אחיו הד יחיאל ערב סכות שנת הס״ו אחר יום הבסה בא ביתו ובעפר נטמן ובנה לו בית נאמן בת אחיו ר׳ שלמה ויתנהו ה׳ לחן בעיני עמו דשב על כסא אביו תכף עת פטירתו x) Daselbst Zeile 33 f. und S. 377 Zeile 3—4. 2) S. 376 Zeile 36: על פי אמס. 3) S. 377 Zeile 17. ף Luzzatto אבני זכרון P* 9 Zeile 10. ln Jehudas Grabschrift ist nicht gesagt, dass er an der Pest starb (wie seine Frau und sein Sohn Ci ajim vor ihm und sein ältester Sohn Salomo nach ihm). Siehe Rapoport in Kerem Chemed VII, 244. 6) Der Text in אבני זכרןן ^r* ל ist stark korrumpiert. Ausser den zahlreichen Emendationen von Luzzatto in den Anmerkungen daselbst (vgl. auch Cassel, Einleitung zu זכרון יהודה P* 2 Anm.) ist der Text der Grabschrift besonders von Schechter in 2—341 ,1885 בית תלמוד ganz wesentlich berichtigt worden. Ich setze daher die Grabschrift in dem verbesserten Wortlaut noch einmal hierher.