Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 49

46 אם מחשבתו לטובה אם לאו. ויחלטו, לשון חלוטין: (ל״ד) ויאמר אליו, p הדד לאחאב. וחוצות תשים לך בדמשק, שהיא עיר שלי ותהי מושל בה. כאשר משל שם אבי, בעל כורחך בשומרון שהיא עיר שלך, וכל זה היה אומר מיראה, אמר לו אחאב ואני בברית הזאת אשלחך: (ל׳ה) הכני נא, סימן זה על אחאב שנאמר לו מפי הגבורה להכות את בן הדד ולא הכהו וכשם שנפרע מזה תפרע מאתאב. בוער ה׳, אמר לו הקמה אמר שתכה אותי: (ל־ז) ופצוע, מכת חבורה., (ל*ח) ויתחפש באפר, שינה את מעפורתו שלא יכירהו, כל לשון חיפוש בנדים לשק שינוי הוא. באפר, תת׳ במעפרא הוא סודר א): (ל־ט) וחנה איש סר, מן הדרך אלי. ויבא אלי איש, שבוי מן המלחמה. אם הפקד יפקד, אם יברח3), לשק לא נפקד ממנו איש (במדבר ל*א מ״ט) שהוא חסרון: (מ׳) [והוא איננו], והנה ברח. אתה חרצת, או נפשך או ככר כסף: (מ׳ע) איש חרמי, פתרי [איש מלחמתי. ומדרש אנדה] כמה מצודות וחרמים פרשתי לך כדי שיפול בידך ועתה נפל בידך ושילחתו. סר וזעף, נסים ודוי, רוחו סרהג): כ״א. (אי) ויהי אחר הדברים, עוד אחרת לקרב מיתתו: (ב׳) מחיר זה, מחיר הכרם הזה: (ז־) אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל, אדם כמותך שמצטער על דבר הקל ראוי להיות מלך, בתמיד,? (ח־) אל הזקנים, זקני אשמאי, סבי ועהתאי: (ט׳) קראו צום, וביום הצום דרכם לבדוק בעבירות שבידם: (י״ג) ברך נבות, חילוף של קללה, תרנומו נדיף נמת קדם ה׳ ומלכא לט: (ט״ו) קום רש, יש מחכמים אומרים ד) הרוני מלכות נכסיהן למלכות ויש מהן אומר׳ בן אחי אביו של אחאב היה ואותו ואת בניו הרג וראוי ליורשו: (כ׳) התמכרך, כמו התנכרך: (כ*נ) בחיל יזרעאל, בבקעת יזרעאל, תת׳ של גיא: (כ״ה) רק לא [היה] כאחאב, הכתוב מעיד עליו שלא היה רשע במלכים כמותו שירבעם וכל אשר קמו אחריו עבדו את הענלים מיראה אם יעלה העם ירושלים תשוב המלוכה לבית דוד וזה הוסיף עליהם הבעל והאשירהה). התמכר, כמו התנכר: (כ״ו) ויתעב מאוד, ויתעב את ישראל מאוד ללכת אחרי הנילולים ונוי: (כ*ז) ויהלך אט, מוטהו), ותרגום יחף: (כ*ט) לא אביא הרעה בימיו, אבל נזירת ילוקו הכלבים את דמך אי אפשר לבוא בימי בנו אלא בימיו 0: כ׳ב. (ב׳) ויהי בשנה השלישית, ששילח את בן הדד: (נ׳) ואנחנו מחשים, מתעצלים אירלום בלע־׳ז: (ז־) האין פה נביא לה׳ עוד, מקובלני אין שני א) עיין 3פירוש רש״י על כל הפסוקים אלו. 3) כך יש להשלים על פי פירש״י. ג) עיין 3פייש*י. ד) עיין נפירש״י. ה) עיין ג׳כ שם. ו) לחך לנקוד מו^ה, מ3נין הפעל. ז) עיין ג״כ בפירש״י.